קכו, א

כלל ולא חל בו הרצון כלל, ויש רצון הבא בדרך אגב וטפל דטפל בענין הנצרך לו כמו בהוצאות ביתו הנצרך לו שיוציא הוצאה יתירה על אכילה ולבוש עו"ש⁶⁰⁰ ובהמות מן הנשאר מסעודת ב"ב, הנה על זה חל ג"כ הרצון כמו ברצון הפנימי שהרי רצונו לזון לעו"ש ולבהמות הטפל[י'] ומשמשים לצרכי חיות ב"ב רק שאינו כמו רצון הפנימי לזון ב"ב, וכ[מו כן] מלך שעשה משתה לשריו ועבדיו החשובים שזהו פנימי' רצונו יקראו גם לפחותים הרבה⁶⁰¹ שיאכלו גם הם ויהנו ומקבל המלך שמחה מאשר הכל שמחי' בשמחתו גם קטני הערך, הגם שאין זה ערך לתענוג שמחתו מקרוביו⁶⁰² ואוהביו רואי פניו עכ"ז חל מזה הרצון והתענוג גם על פיזור הוצאות משתה לכל פחותי הערך לעשות כרצון איש ואיש דוקא, משום שנכלל הכל כאחד חיצוני' עם פנימי', ואין זה נק' אחוריים וחיצוני' ממש גם שאין כל פנימי' התענוג בזה שאוכלים כנ"ל ושמחים מ"מ ג"ז נגרר אחר פנימי' התענוג ממש כמו העורף שנמשך ונגרר אחר הפנימי' והיו לאחדים ממש, שהרי גם זרים ושונאים שאוכלים ושמחים בשמחתו יקבל תענוג ושמחה כו'. וגם השיריים הנופלים מן הסעודה ומשתה לאיבוד או לכלבים וכה"ג שלא הי' בזה רצון כלל וכלל ג"ז נכלל ברצון בדרך אגב דאגב מפני שא"א לסעודה גדולה בלא שיריים היוצאים לאיבוד ולכלבים וכה"ג, אך מה שהעו"ש שאחר הרחיים אוכלים השיריים נכלל יותר ברצון ואינו חיצוני' כ"כ כו'. וכמו"כ אנו רואים בכל רצון פנימי כמו בעס[ק] מו"מ שיחפוץ להרויח שבזה כל פנימי' חיותו שודאי זהו פנימי' חפצו ורצונו אך א"א להרויח זה כ"א בהשתלשלו' מטרדא⁶⁰⁴ ויגיעה רבה בגופו ובפיזור [oldpage_316] ּ ממונו הנה גם ע"ז חל הרצון לפי שנגרר אחר רצון הפנימי שהוא הריוח מאחר ש[מ]בלעדי זה לא יגיע לפנימי' רצונו, וכמו בשמחת המשתה שאין לה שלימות הרצון והתענוג מבלעדי שמחת רבים זרים ופחותים דוקא. וכן ענין מותרות שפע נדיבותו שאינו בא מצד החסד והטוב רק שהוא פזרן גדול להוציא כסף וזהב לרוב בלי שיעור ומדה כלל וכלל הרי יש בזה ב' אופנים א' שחל בו הרצון והתענוג להיות הכל מקבלים ממנו שלא כפי המדה וכן לעשות לו מרכבות וסוסי' ועבדים שאין מהצורך כלל שיתגדל שמו וכה"ג, והכל⁶⁰⁵ פיזור מותרות הנופל לאיבוד לגמרי רק שאינו חושש כלל מצד העדר תפיסת מקום שאין⁶⁰⁶ כסף⁶⁰⁷ נחשב למאומה כמו בשלמה המלך⁶⁰⁸ מרוב העושר והגדולה כו' וכמו ברבי שא' אהוריירי' דבי רבי⁶⁰⁹ עתיר כו', וכל שיגדל המלך יותר יותר יוצא ממנו