קכה, ד

ולפתוח הלב ומוח שיהי' בו דעת לשאול ולדרוש את ה' והוא מ"ש את פת"ח לו לעשות בו פתח בית קיבול לזה והוא ע"י האור⁵⁹² פנימי' אור אבא שהולך ונמשך גם עד בחי' המדריגות היותר נמוכות והוא מצד עצם כח התולדה דיסוד אבא שנמשך לכל הענפים המסתעפים ונולדים מכחו הראשון והוא כענין מה שכאו"א יכול לומר כי אתה אבינו כנ"ל וד"ל. וז"ש והגד"ת לבנ"ך דוקא ביום ההוא שהי' בו הדילוג כנ"ל בעבור ז"ה דפנימי' אור אבא עשה ה' לי דוקא בצאתי ממצרים שזהו ענין ההבדלה הנ"ל ועי"ז יוכל גם הבן לשאול ולהעלות מ"נ בעבודה הזאת במצה, וז"ש והגד"ת שתמשיך לו לפתוח פיו שלא יהי' כאלם כו' ולמעלה הוא בבחי' הקטנות דמל' דע"ז א' נאלמת"י דומי'⁵⁹³ ע"כ א"י לשאול בהעלאת מ"נ ואמנם כתיב אד[נ"י] שפתי תפתח⁵⁹⁴ כו' כענין א"ת פת"ח לו כו' וד"ל.

והנה להבין בתוס' ביאור ענין ההבדלה הנ"ל בין פנימי' לחיצוני' שזהו עיקר ענין יצ"מ [oldpage_קנז] ּ בכלל כמ"ש או הנסה אלקים [לבוא] לקחת לו גוי מקרב גוי [כו'] וכנ"ל במדת ארך אפיים שביקש משה שלא יאריך אף לרשעים כו', הנה י"ל במ"ש ב[פ]ע"ח⁵⁹⁵ ובסידור להאריז"ל על מאמר ההגדה דעבדים היינו לפרעה כנ"ל⁶⁰³ דאנו בני ז"א היינו במצרים בע[י]בור מיצר מ"י דבינה כו' ופרעה שיונק מאחורי עורף הי' מונע ומעכב לצאת כו' וז"ש עבדי"ם היינו לפרעה כו' ע"ש. והנה יש להקדים תחלה ענין פנימי' וחיצוני', דפנים ועורף [ה]נ"ל שזהו ברצון שנק' כתר⁵⁹⁶ בחי' קוצו של יו"ד דשם הוי' כידוע, כי הנה ידוע שיש ברצון פנימי' וחיצוני', הפנימי' נק' חפץ⁵⁹⁷ שחפץ ורוצה בפנימי' הנפש כמו יקרא חפצי בה⁵⁹⁸ כו' וכמו והנערה אשר חפץ בה המלך⁵⁹⁹ כו' והיינו ל' רצון ולשון מרוצה כמו רץ לבך שהנפש תרוץ בעצמ[ה] כו'. ויש בזה חילוקי מדרגו' יש רצון הנולד מן השכל שמחייבו, ויש רצון שהוא מצד עצם התענוג שבו, עד שיש רצון רק בניצוח ובהסכם המח' ומעשה למעלה מן הטעם ותענוג ועכ"ז יכול להיות בו פנימי' הנפש כמו לעשות חסד וטוב שאין בלבו ודעתו כלל רק מצד הניצוח וההסכם ונק' נצח שבחסד דא"א כנ"ל. ואמנם הרצון הב' הוא הבא רק בבחי' חיצוני' בדרך אגב לבד או לצאת י"ח שאינו בא מפנימי' נפשו כלל רק בבחי' אחוריים וחיצוני' דחיצוני', כמו הרצון בדבר מה שאין לו בה טובת הנאה כלל וכלל וכמו מותרות השפע שילך לאיבוד לגמרי רק מצד שיש בזה פיזור נדבנות הוצאה יתירה שאין ב[ו] צורך