קז, א

האמיתי מכל עצמיות הנפש, ואז יתעורר בניגון ושיר פשוט היוצא מאליו וממילא בגרון שלא ע"פ בחירה וסדר הכוונה בשכל והשגה כלל וכלל, להיותו למעלה מבחי' התפעלות הרצון ועונג המורכב בשכל וטעם והשגה אלא למעלה מן הטעם לגמרי, כידוע בענין תפלת השבת כמ"ש אז תתענג על ה' צלותא דמ"ש444 והוא בחי' שיר אל דנשמה מאלי' כו'. אך כ"ז הוא כשבא השיר הפשוט הזה בקול פשוט (בלתי מורכב בתנועות שונות בסדר והדרגה כלל כידוע) ממילא ומאליו דוקא בלי הכנה כלל מצד התפעלות עצמיות הנפש דיחידה, תחלה בתענוג נפלא כמו בעצמיות דאה"ר בתענוגי' הנ"ל ש[י]בא מזה לסיפוק בידים וכמו בעונג ושמחה יתירה כשבאה פתאום מבשורה טובה כנ"ל שכח המחבר הזה ע"י העורקים כו', כך הוא החיבור הזה מעצמות התענוג שבנפש בקול זה היוצא מהגרון ממילא ומאליו כנ"ל וד"ל.

אך מה שא' דהקול מעורר הכוונה רצונו בזה שלא הי' לו עדיין שום התפעלות כלל בנפש ולא במוח ולב כלל רק שע"י בחי' קול פשוט [oldpage_402] ּ זה שיוצא מהגרון בקול רם דוקא הוא שעושה התעוררות חדשה במוחו ולבו והוא שמעורר הכוונה שבמוח ולב מלמעלה למטה ומלמטלמ"ע כו' כנ"ל. וגם פי' כוונה זאת הוא גם למעלה מן הכוונה שבמוח ולב, והוא בכוונה הפנימי' ועצמיות דיחידה שבנפש כנ"ל באה"ר בתענוגי' שנוגע בתענוג העצמי' דיחידה ממש שיקרא ג"כ בשם כוונה. אך אין זה נק' כוונה שכליית ולא כוונה שבלב במדות שנולדים מן השכל, אלא הכוונה הזאת כמו אם כיון לבו כו' שהוא בנקודה פנימית ועצמית ממש כך הקול מעורר הכוונה שבעצמות הנפש יהי' איך שיהי' וד"ל. וכמו שאנו רואים בחוש דבר הפלא זה שגם בהיות האדם בלתי בחירה ורצון בעבודת ה' בתפלה וק"ש וכה"ג, אם יתחיל לדבר דבורו בקול רם אף בחיצוניות רק שיהי' מתעורר בלבו לזה לכוין לדבוק נפשו בה' בקול שיר וזמרה או לצעוק אליו בצר לו, גם שעדיין אין בלבו שום התפעלות יבא לכלל התפעלות גדולה בעצמות הנפש ע"י הרמת קול זה שיוצא מן הגרון כו'. והיינו לפי שקול זה יוצא מהבל הלב ויש בהבל הלב מבחי' פנימי' נקודת שנק' תעלומות הלב וכמ"ש שאגתי מנהמת לבי445 כו', וע"כ קול זה מעורר הכוונה הפנימי' ועצמי' אף בעצם הנפש ממש לפי שעי"ז דוקא יוצא מן ההעלם דהעלם שמוסתר אור האה"ר בנקודת הלב לגילוי עד שיכול לעורר גם להתפעלות העצמיות דכל נפשו ממש. וזהו הטעם שא' דקול מעורר הכוונה שהוא מלמטה למעלה שעולה ממיצר הגרון מהבל הלב כנ"ל, וכך הוא גם בבחי' המשכה וירידה מלמעלמ"ט במח' דחכ' מאין והעלם דמקיף דיחידה שנמשך ע"י קול זה דוקא לפי שיש לו שרש שם וד"ל.

הערות

  1. 444. אז תתענג. . צלותא דמ"ש [א: דמעש"ב דמעלי שבתא]: נסמן לעיל פ' וארא עו, א.
  2. 445. שאגתי מנהמת לבי : תהלים לח, ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.