קנט, ד

למעלה ממש במהו"ע כנ"ל כמ"ש להנחיל אוהבי יש האמיתי כו', משא"כ בימות המשיח שיראו בראי' והשגה כמו שהוא ברוחניות למעלה בהעלם דמקיף הכללי כו' ובעוה"ב יתגלה למטה בגשמיות ביש גמור בלי הסתר מצד הגוף כלל, וז"ש שם נשמחה בו ממש משום דהפך ים כו' ויש בכלל מאתים מנה וממילא בנהר יעברו כו' וע"כ מזכירים יצ"מ לימות המשיח דוקא כמ"ש כל ימי כו' וד"ל) ואתפשטותי' דמשה בכל דרא⁵¹² בבחי' עבד הוי' דעצמות ובחי' משיח בחי' בן שנק' בני מלכים וזהו שרמז ריב"ז אני כשר⁵¹³ לפני המלך ורחב"ד כעבד כו' ובכלל נק' כנ"י בן ועבד שלמעלה מבן⁵¹⁴ כו').

והנה אחר כל הנ"ל בענין ימות המשיח ועוה"ב, יש להבין מארז"ל דיפה שעה אחת⁵¹⁵ בתשו' ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב שזהו פלא גדול מאחר שכל עיקר שכר המצות הוא העוה"ב שזהו שם אהיה הב' כנ"ל, א"כ איך מעשה המצות בעוה"ז גבוה יותר מחיי העוה"ב עד שיפה שעה אחת כו', וכן בענין התשובה שבעוה"ז בבירור הרע דק"נ שמזה יהי' גאולה דמשיח כמא' אם עושי' תשו' נגאלי'⁵¹⁶ (שהוא שלימות הבירור שהוא ע"י שם מ"ה דח"ע כנ"ל) איך תשובה מן הרע בפו"מ שעה א' גבוה יותר כו'. אך הנה יש להקדים תחלה מה שא' דביו"ד נברא העוה"ב⁵¹⁷ והעוה"ב עצמו הוא בחי' הה"א שהוא ההתפשטות לאורך ורוחב והיו"ד הוא בחי' הצמצום שמצמצם א"ע להיות בחי' התפשטות ההשגה לנשמו' הצדיקים כו' כמו כל שפע מן המשפיע אל המקבל שצ"ל ע"י ד' אותיות אלו יו"ד ה"א כו' כנ"ל, ואין זה מובן דהלא מבואר למעלה בשרש העוה"ב שהוא בחי' התגלות אור העצמות דא"ס ממש כמו שהוא כמ"ש להנחיל אוהבי יש י"ש האמיתי מקורא דכולא כו' שזהו למעלה משם הוי' בד' אותיות צמצום והתפשטות כו' אלא שם אהיה אנא [זמין] כו' כנ"ל ואיך א' דביו"ד נברא העוה"ב כו'. אך הנה הענין הוא דבאמת עיקר ענין העוה"ב הוא מה שהנשמות נהנין מעונג האלקי העליון במורגש ממש דהיינו בהשגה ותפיסא לאורך ורוחב גדול כמו שנשמות [נהנין] עתה בג"ע דבריאה שנא' ויברא ה' גן בעדן מקדם⁵¹⁸ מקדמונו ש"ע⁵¹⁹ שנמשך מעונג ושעשועי' העצמיי' דא"ס שקדם לעולם הנאצל