קו, ד

[טו⁴³² ] והנה כדוגמא זאת של חיבור הנ"ל לעצמות הנפש דיחידה ע"י גידים הנ"ל בחיבור רוחני בהעלם המקיף שלמעלה מן המוח ולב וכן בחיבור גשמי במדה ושיעור בהדרגה מן המוח ללב כנ"ל, הנה אנו מוצאים שיש עוד בחי' כח המחבר כזה ביתר שאת ויתר עז גם בין המוח והלב וכל האברים בבחי' הרוחניות יותר וכ"ש בחיבור דעצמות הנפש ממש כנ"ל, והוא ע"י הקול שיוצא מן [oldpage_ר] ּ הגרון והקנה. דהנה ידוע במה שאמרו דקול מעורר הכוונה⁴³³, דהיינו ב' מיני כוונה א' מלמעלה למטה שמעורר הכוונה שבמוח, והב' מלמטה למעלה שמעורר בחי' הכוונה שבלב בנקודת הלב כו' כמו אם כיון לבו⁴³⁴ כו', לפי שקול היוצא מן הקנה והגרון הוא מורכב מאמ"ר⁴³⁵ שיוצא מהבל הלב וגם מן המח' שבמוח שיוצא דרך הקנה הזה עצמו בלב ונמצא מורכב הוא הקול מן המוח והלב כו'. והנה לבד ענין התעוררות הכוונה שבמוח ע"י הקול הנה יותר מזה אנו רואים דרך⁴³⁶ הפלא דאע"פ שהקול הוא רק קול גשמי מורכב מאמ"ר גשמיי' מהבל הלב שמורכב אמ"ר רוחני' מעורר לכל עצמות הנפש ממש שלמעלה גם מן הכוונה שבמוח ולב כנ"ל בהתפעלות עצמיות הנפש דיחידה ממש בסיפוק הידים ממילא כו', הרי כמו"כ ממש אנו רואים בקול זה היוצא מהגרון שכאשר יתפעל אדם בעצמות נפשו ממש, שהרי כשנוגע לחייו העצמיי' ביותר אז יצעק בצעקת קול פשוט היוצא מן הגרון פתאום בלא בחירה ודעת ורצון שבמוח כלל וכלל, וכמו ויצעקו אל ה' בצר להם⁴³⁷ וכמו צעק לבם⁴³⁸ כו' שצעקה זאת בקול פשוט באה פתאום דוקא, או בדיבור [הוא] בלתי כוונה במוח ולב כלל, להיותו למעלה מהכיל במוח ולב ע"כ יבא סיבת הצעקה הזאת, כמו במצרים דכתיב ותעל שועתם⁴³⁹ אל האלקי' מן העבודה כו' שזהו מחמת גודל המיצר שנגע עד הנפש ממש וכן ויזעקו בקול גדול⁴⁴⁰ כו'. וזהו ענין הקול דגרון שמורכב הוא מאמ"ר דמוח ולב יחד שבא פתאום מצד שלא יכיל הכלים דמוח ולב כלל, וכן בהיפוך בשיר וניגון של שמחה ותענוג בקול פשוט ועצמי דוקא שנק' שיר פשוט כידוע בענין ההפרש בין בחי' שיר פשוט ובין שיר כפול ומשולש⁴⁴¹ כו', דשיר כפול הוא בכוונה שבמוחי' דחו"ב כשיר הלוים⁴⁴² שהיו אומרים בבהמ"ק ע"פ כוונה שכלית בהשגות אלקות כפי הנצרך לכוין בהעלאת מ"ן דקרבנות כמ"ש ועבד הלוי הוא⁴⁴³ כו' כמ"ש בזהר (וכמשי"ת). אבל בחי' שיר פשוט הוא ע"י התפעלות כל עצמיות הנפש בעצמות התענוג להתענג על ה' באה"ר בכלות הנפש ממש או בדביקות הרצון