י, ד

בטעמי' שבבינה להעמיד הדבר על אמיתתו בין טו"ט ואו"ה בלי נטי' כלל מן האמת, וזהו שנק' מקום המתברר שבו יעמוד על הבירור של אור האמת, אבל אור החכ' כמו שהיא נק' אמת מצד עצמו וא"צ בירור כלל כמו שמכוין לאמיתי' הסברא והדין בלי עיון ופלפול כלל (כאשכולת שהן זוגו' הראשוני'⁴⁷⁵ שהיו בבחי' או"י דקו האמצעי שמבריח גם בחו"ג דבינה בקו המשקולת בלי נטי' כלל וכלל מימין לשמאל [מ]טהור טמא כו' (וזהו אלו ואלו דא"ח⁴⁷⁶ כמו שהן בקו המשקולת דחכמה ודעת עצמו דמשה שמט"פ טו"ט נשקלי' גם הן מקו היושר. וזהו ג"כ ענין הפלפול שבתלמוד שהוא ג"כ ברור בלתי יוצא מקו היושר ואמת בהויו' דאו"ר, רק שכל מה שהי' בברור בעצם [ב]זוגו' וכה"ג מוציאי' זה בבירור דפלפול זה, שבפלפול זה דוקא הוא שיוצא אור האמת כמצרף לחכ' וכמו מים מסלע קשה כו' (ולכך כל התלמוד שלנו כסולת נקי' אף בקושיות המנגדי' יבאו לברר האמת (כי אלו ואלו כו') משא"כ בפלפול אחר זולתו שיהפוך האמת לשקר והטוב לרע כנ"ל). וכדוגמא דאין חכם כבעל הנסיון⁴⁷⁷ בפו"מ, דאין כל חדש בנסיון זה אחר שכבר הוברר השכל הזה רק שבנסיון הוברר אמיתתו ומ"מ נודע בנסיון זה בגילוי ובבירור יותר אמיתי ובכל פרטי [oldpage_30] ּ חלקיו כמחודש מעיקרו וגם בתוס' גדול כצמיחה בארץ וכולד בבטן כנ"ל (וכמו בנסיונות לאיש נאמן שיעמוד באמונתו בפו"מ כאברהם שנמצא לבבו נאמן בנסיון כו' שמראה בירור אמיתתו יותר (וכן מס"נ דר"ע וחביריו על התורה כנ"ל). וזהו איהו אמת בחכ' עילאה דתושב"כ שמפני אמיתתו בעצם יש בו כח המברר לזולתו כמשה שבא לברר לישראל, ואיהי אמונה⁴⁷⁸ תושבע"פ שהוא מקום המתברר בגילוי ובתוס' מרובה ורק להוציא לאור האמת דח"ע בדרשות שלהם דוקא באותיות ותגין, ונק' אמונה כאיש נאמן רוח שלא יטה מקו האמת בבירור שלו. וזהו לא תסור כו' אפי' על ימין שמאל⁴⁷⁹ כמו בכל ביתי נאמן הוא⁴⁸⁰ שזהו בתושבע"פ כמ"ש תורה צוה לנו כמו בעוה"ב עצמו וכמו שרי מלוכה⁴⁸¹ כידוע וד"ל).

[טז] וזהו ששים המה מלכות ושמונים פלגשים כו', דהנה מבואר למעלה שבדרך כלל נמשך מח"ע דתשב"כ לח"ת דתשבע"פ (כמו שמחכ' בראש נמשך לח"ת שהוא חכ' שבדיבור בפה) שזהו כיחוד איש ואשה משפיע ומקבל דוקא (וזה