רלא, ב
א' בארץ בהיותם מפוזרים בין כל העמים דוקא, שאז יעלו ויבררו להביא כל הע"ש דנוגה לאחדות אמיתי כל משך זמן גלות האחרון ע"י תו"מ ותפלה שלהם עד בימוהמ"ש שיתקבצו אליו כל העמים כמ"ש ולו יקהת עמים597 גם אדום ומואב כו' (וסימן ודוגמא לדבר זה הוא בכל חג הסוכות בע' פרי החג598 שהוא בשביל בירור דע"ש599 דנוגה כמ"ש הללו את ה' כל גוים600 כו' ואח"כ בש"ע נכללים כולם בישראל גוי א' בארץ והוא מלך הח' דמשיח שנק' הד"ר601 שמברר לכל הז"מ כו', וזהו ביום השמיני שלח602 המלך603 את העם כו' כמ"ש במ"א). וזהו הוא פר"ת הוא דמעיקרא605 שהוא נהר נילוס606 דמצרים604 כמ"ש למען תזכור607 כו' [ו]כמ"ש כאשר הי' בעלותם608 כו', לפי שהן [היו] הס"ר שנפלו מדור הפלגה כנ"ל ועשו פרי למעלה והגדילו במאד עד שהי' [ל]מספר כחול הים שלא ימד כו' [כמו] עד דוד הגדיל609 וכתיב הגדיל ה' לעשות610 וכמ"ש הקטן יהי' לאלף611 כו' וד"ל.
וזהו צדקת פרזונו כו' שפזרן כו' נק' צדקה כו' כמו זורע צדקות612 כו', כי נש"י בכל דור נזרעים למטה מאור הזרוע לצ"ע בכל [ה]ע"ש שהם מפוזרים שם כמ"ש וזרעתיה לי בארץ613 כזורע קב להוציא כמה כורין614 כידוע, וכמ"ש הלוך ילך ובכה615 נושא משך הזרע שזהו אור הזרוע לצ"ע להיות שרש616 נשמ[ו]ת רשעים שיאבדו כו', ולפי שבלתי ידח ממנו נדח617 כמ"ש אז תעבורנה הצאן ע"י מונה618 אעפ"י שיהי' לאין מספר כו', ע"כ אמר בא יבא ברינה619 כו' משום דזריעה זאת הוא בשביל בירור הניצוצות דע"ש דק"נ כו' ע"כ נק' צדקה בה' להחיות רוח שפלים620 כו' שהוא בחי' מה שישפיע לכל כו', וזהו זורע צדקות מצמיח כו'. ויש צמיחה של צדקה כמו כי כארץ תוציא צמחה621 כו' כן יצמיח צדקה ותהלה [oldpage_674] ּ נגד כל הגוים דוקא (וזהו בכל ר"ה שנק' מלך על כל הארץ622, וזהו שא' שצדקה עשה עם ישראל שפיזרן כו' שבצדקה זו יצמחו לאין שיעור כאשר יהי' קיבוץ גליות כמ"ש אם יהי' נדחך623 בקצה השמים כו'. וזהו הסימן לתכלית היחוד אמיתי שבנש"י שנק' גוי א' בארץ למהוי אחד
הערות
- 597. ולו יקהת עמים : ויחי מט, י.
- 598. בע' פרי החג : פינחס כט, יג ואילך.
- 599. בע' פרי החג. . דע"ש : ראה סוכה נה, ב. זהר תצוה קפז, רע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שנו. וש"נ.
- 600. הללו את ה' כל גוים : תהלים קיז, א.
- 601. מלך הח' דמשיח שנק' הד"ר : ראה גם לעיל פ' שמות מג, ד. וש"נ לקמן רלה, ג. פ' ויקהל שצט, א. תא, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שפו. וש"נ.
- 602. ביום השמיני שלח : נסמן לעיל מג, ד.
- 603. ביום השמיני שלח המלך : נסמן לעיל רח, ג.
- 605. הוא פר"ת הוא דמעיקרא : בראשית ב, יד. בכורות נה, ב.
- 606. פר"ת. . שהוא נהר נילוס : נסמן לעיל כו, ג.
- 604. כמ"ש. . דמצרים : ניתוסף ע"פ זט.
- 607. למען תזכור : פ' ראה טז, ג.
- 608. כאשר הי' בעלותם : ס' שופטים יא, יג [ושם: בעלותו ממצרים]. שם טז [ושם: כי בעלותם ממצרים]. שמו"א טו, ב [ושם: בעלותו ממצרים]. שם ו [בעלותם ממצרים].
- 609. עד דוד הגדיל : שמו"א כ, מא.
- 610. הגדיל ה' לעשות : תהלים קכו, ב.
- 611. הקטן יהי' לאלף : ישעי' ס, כב.
- 612. זורע צדקות : ברכת יוצר.
- 613. וזרעתיה לי בארץ : הושע ב, כה.
- 614. כזורע קב להוציא כמה כורין : נסמן לעיל מ, ג.
- 615. הלוך ילך ובכה : ראה לעיל קלג, ד. וש"נ.
- 616. שרש : דח: ליתא. ט: שיש.
- 617. שבלתי ידח ממנו נדח : שמו"ב יד, יד.
- 618. אז תעבורנה הצאן ע"י מונה : נסמן לעיל פ' וארא סח, א.
- 619. בא יבא ברינה : המשך הכתוב הלוך ילך ובכה.
- 620. להחיות רוח שפלים : ישעי' נז, טו.
- 621. כי כארץ תוציא צמחה : ישעי' סא, יא [בדילוג].
- 622. מלך על כל הארץ : נוסח ברכת היום דר"ה ויו"כ.
- 623. אם יהי' נדחך : נצבים ל, ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.