י, ג

בעצם זהו במ"ד (שהוא [ב]טפת יסוד אבא) ומקום המתברר בגילוי ומקום הצמיחה וריבוי ותולדת המציאו' בגילוי מן ההעלם והכח העצמי זהו במ"ן דנוק', שז"ש אשה כי תזריע (דאשדי מיין⁴⁶² לקיבלי' דמ"ד וקולטת ומבררת כו'). [oldpage_יד] ּ והיינו ההפרש בין תושב"כ שהוא כח עצם הדבר שבו כח הבירור בעצם, ובתושבע"פ הוא מקום שבו מתברר ומתגלה מאין ליש בתוס' וריבוי בבירורי' שונים ומחולקי' כמו מן הכלל לפרט וגילוי כל דבר במהות ומציאות או"כ צו"ח כו' בהגדלה וריבוי גדול, אך כ"ז בא מכח ח"ע דתשב"כ בתחלה כנ"ל וד"ל.

[טו] (ושרש הענין הוא כמ"ש במ"א בענין אמר עם הספר⁴⁶³ כו' דהחכ' נק' אמת כמו תתן אמת ליעקב⁴⁶⁴ שהיא התו' שנק' אמת, לפי שהחכמה דתורה חכ' ברורה בעצם שאין בה נטי' לימין ושמאל כלל והוא קו היושר וכמ"ש כי ישרים דרכי ה'⁴⁶⁵ (ולכך נק' ס' הישר⁴⁶⁶ ) דכח מ"ה דחכ'⁴⁶⁷ הוא בחי' נקודה שהוא נקודת האמת כמו שהוא בעצם הדבר ומהותו בפנימי' ותמצי' ומובחר דוקא, ולכך א' בכל מקום בזהר דבחכ' דוקא אתברירו⁴⁶⁸ לפי שכל דבר הצריך בירור בין טו"ר שמעורב שקר ואמת כפסולת בנקי אין בירור זה אלא בחכמה דוקא לפי שהוא בירור בעצם ע"כ יש בו כח המברר לברר כל תערובות טו"ר והוא בחי' האמת דחכ' שבכחו לברר בכל תערובו' טו"ר כו' כיעקב איש תם⁴⁶⁹ ואמת הי' מברר לרמאו' דלבן כמו אני חכמה שכנתי ערמה⁴⁷⁰ כידוע. אבל מקום המתברר הוא בבינה⁴⁷¹ שהוא ההסבר והטעם לדבר חכ' באופני' שונים כמו מ"ט דר"פ כו' ונק' פנים מסבירות⁴⁷² לכאן ולכאן כו', זהו מקום וכלי שבו מתברר האמת מתוך השקר וטעות, כי יעיין בעיון השכל וסברא בהסבר הדבר יראה ויבין מה שהוא אמת ומה שיוצא מדרך האמת לטעות ושקר, וזהו כמו המצרף לכסף שבו מתברר הכסף ויוצא ונבדל ממנו כל סיג ופסולת בפ"ע כך בשכל וטעם דבינה בפנימית שבה שהוא הנק' עיון יבורר השכל לאמיתתו ממש וכל זמן שלא יבורר יתבלבל הטוב ברע כו', כי יש פנים לומר טעם לאיסור וטעם להיפוך להתיר האסור. וזהו הפלפול בעיון שמקשה בסברות להפוך מאיסור להיתר ומטמא לטהור ומראה לו פנים וטעם או לטהר הטמא ולהתיר האסור בטוב טעם שלא כדין האמת כמו מט"פ טמא ומט"פ טהור⁴⁷³ שבמ"ט שע"ב⁴⁷⁴ עד שיברר היטב