קנט, א

האמונה בהוי' זה למס"נ על התורה⁴⁴⁹ בפו"מ יתגלה בעוה"ב כמ"ש אשר אהי' כו' וד"ל (אך מיד שבנהר יעברו ברגל למעלה מסוד הוי' שבפנימי' התורה דמשיח יגיעו לשמחה העצמי' במהו"ע ית' ממש שהוא שמחה ש"מ מצד עצמה כנ"ל לפי שזהו עליי' דשעשועי' שבח"ע העצמי' דתוה"ק שנכלל ועולה בשעשועי' העצמיי' ממש (וכמובן באשרי תמימי כו' שכולל תו"מ כא' ממש בכל א"ב כמו בפקודיך⁴⁵⁰ כו' בדרך עדותיך ששתי⁴⁵¹ כו' גל עיני⁴⁵² כו' גרסה נפשי⁴⁵³ כו' טוב טעם⁴⁵⁴ כו' עד סוף הק'⁴⁵⁵ (מה אהבתי⁴⁵⁶ כו' נר לרגלי⁴⁵⁷ כו') שזהו עליי' המל' דדוד הוא משיח לע"ל) תען לשוני⁴⁵⁸ כו' ותורתך שעשועי⁴⁵⁹ שעשועי' העצמי' ממש וד"ל (וכמ"ש בס' הבהיר דדוד הי' מחבר⁴⁶⁰ תורה שלמעלה בהקב"ה כו').

וזהו הפך ים ליבשה בנהר יעברו כו' שכולל עבר דקי"ס עם עתיד דיעברו בנהר פרת בימי משיח כא' ואז א[מר] שם נשמחה בו דייקא דמשמע דאם לא קי"ס שעבר אע"פ שבנהר יעברו כו' לא הי' גילוי השמחה העצמי' בו ממש לעוה"ב, והענין הוא מובן ע"פ כל הנ"ל שיש יתרון מעלה בקי"ס שהי' הכנה רק לקבלת התו"מ בפו"מ בגשמיות כנ"ל הרבה יותר מעליות העולמות בימות המשיח בתשלום כל הבירורים דרפ"ח מעה"ד כו' שיהי' גילוי ההעלם דח"ע הפנימי', לפי שסוף מעשה המצות בפו"מ עבמח"ת למעלה גם מבחי' פנימי' דח"ע שלא יגיע שם בחי' ראי' והשגה בעין השכל כלל כי הוא בחי' התגלות העצמו' ממש דלמתב"כ ואפי' אור צח דח"ע אוכם הוא לגבי עה"ע עצמו כנ"ל שלזה א[מר] ויאמינו בהוי' זה העצמו' בבחי' האמונה לבד שלמעלה מן השכל והשגה דראי' דחכמה (והוא להיותו בעצמו' דא"ס קודם שנמשך בבחי' מל' דא"ס להיות מקיף כללי שנק' מחשבה אחת⁴⁶¹ כו'), אך מה שהי' בכנ"י בבחי' אמונה לבד שכולל כל המצות כמ"ש העמידן על אחת⁴⁶² כו' זה יהי' שכר המצות בעוה"ב דהיום לעשותם [בפו"מ] ולמחר לקבל שכרם⁴⁶³ שהוא העוה"ב גילוי אור העצמות דא"ס ממש, והוא ע"י מעשה כל מצוה שיש בה שם הוי' למטה בד' אותיות צמצום והתפשטות לצמצם ולבטל הרצון מפני רצון ה' בסו"מ והתפשטות בקיום גילוי רצה"ע בוע"ט כנ"ל, הרי באתעדל"ת עושי' אתעדל"ע⁴⁶⁴