קנח, ד

דהנה ענין בקיעת הז' נחלים בנהר דעדן גם שמבחי' העלם דרצה"ע עצמו נעשה גילוי כנ"ל כ"ז אינו רק בבחי' שלימות הבירורים דרפ"ח כו' ⁴³³כנ"ל בענין הקים על עול תו"מ שיעלה לבחי' מל'⁴³⁴ דא"ס והן ז' מדות דח"ע דתו"מ⁴³⁵ שבאו מן ההעלם לגילוי לשלימותן, אבל בעדן עצמו שהוא בחי' שעשועי' העצמיי' דא"ס עצמו דעוה"ב בשכר המצות בפו"מ מצד עצם הרצון הפשוט שהוא שם הוי'⁴³⁶ העצמי ה"ז למעלה מבחי' הבירורים לגמרי ונק' ברכת ה' כו' זהו שבא העלם דבחי' מהו"ע ית' ממש כנ"ל, וזהו שבא ע"י שמחה העצמי' שבעצמו' א"ס שע"ז א' שם נשמחה בו ממש שאין שמחה ועונג דח"ע דפנימיות התורה מגיע לשם כלל, ושמחה זו בו ממש מביאה לבחי' התגלות עצמותו ממש שלפני המקיף הכללי, והוא בחי' טה"ע שלמעלה מקדושה⁴³⁸ כמו ביו"כ שא' לפני הוי' תטהרו⁴³⁹ שהוא מעין העוה"ב רק אפס קצהו מאיר בשעשועי'⁴³⁷ שבתורה, וע"כ כאשר עברו בנהר ברגל שם שמחו בו ממש והוא העדן עצמו שע"ז א' יקימנו ונחי' לפניו⁴⁴⁰ ממש בחיי עולם שיבולע המות לנצח⁴⁴¹ כו' (משא"כ בימוהמ"ש נא' הנער בן ק' שנה ימות⁴⁴² ויצטרכו לעבוד הארץ כמ"ש ועמדו זרים⁴⁴³ כו').

וזה הי' בחי' משה עבד הוי' העצמי' שהביא והמשיך לאור אמיתי' מהו"ע ית' במעשה המצות מצד עצמן כנ"ל, וע"כ א[מר] תורה צוה לנו משה כו' ואח"כ א' ויהי בישורון מלך שהוא משיח שנק' מלך הח' הד"ר⁴⁴⁴ כו' מקור התיקון. וז"ש בקי"ס אשירה להוי' היינו להוי' העצמי' כי גאה גאה שהמשיך לבחי' מל' דא"ס להיות בגילוי בהתנשאות מלך על עם כו' בלי צמצום כלל (משום דיר"ע⁴⁴⁵ דנורא דמל' דא"ס ג"כ מילתא זוטרתי לגבי משה עבד הוי' כנ"ל), וזהו יתרון מעלה שהי' בקי"ס אע"פ שהי' בבחי' מל' ה"א אחרונה שהי' בזה בהעלם מבחי' הוי' העצמי' שהוא העוה"ב שהוא שם אהי' הב' כנ"ל דנתחב"ס בסוף מעשה המצות מצד עצמ' דוקא⁴⁴⁶, וזהו⁴⁴⁷ ויאמינו בהוי' ובמשה עבדו [oldpage_446] ּ דהכל א' כנ"ל והוא העוה"ב שבא בשכר המצות בפו"מ דשכר מצוה מצוה⁴⁴⁸ עצמה מטעם הנ"ל וע"כ ע"ז א' עד יעבור סתם ולא הזכיר שם הוי' כי זהו בחי' התגלות העצמ[י]ת דא"ס ממש שאינו בא ע"י ד' אותיות דיו"ד וה"א כו', רק עכשיו מלובש בכל מצוה משם הוי' דעצמו' ונק' מצות הוי' ולע"ל א' ולא יכנף עוד כו' דמה שמוסתר עכשיו ואינו אלא בבחי'