ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת וארא</h2><h3>וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם</h3>סח, ב

סח, ב

משה אליהם וא' משה לה' כשיאמרו לי מה שמו388 מה אומר אליהם ויאמר אלקים כו' אהי' אשר אהי' שלחני אליכם389 אהי' אנא זמין לאולדא בגאולה זו דמצרים ואשר אהי' בגאולה האחרונה דמשיח כו', ואח"כ א' למשה כה תאמר הוי' אלקי אבותיכם אלקי אברהם כו' שלחני אליכם זה שמי לעלם390 כו' וד"ל). והענין הוא דלאחר שכבר נתגלה ונתראה לאברהם כו' כשהיו נש"י בבחי' עיבור הנה הי' מזה תועלת לבחי' הלידה בגאולה זו דמצרים וכמ"ש ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך כו' ואומר לך בדמייך חיי391 כו'. כי הנה כמו שדם נעכר ונעשה חלב בשעת לידה, כך הוא ענין עכירת הדם בעיבור ולידה בנש"י שנהפך לחלב, והוא כמו ענין המרירות ועצבון דנשמה האלקי' שירגיז על נפשו שהוא עכירת הדם כמו מי שבמרירות עצומה יהיו פניו רעים בלקותא שבדמים, אבל אח"כ כשמתקרב לה392 בהשגה האלקי', המרירות דוקא תגרום שישמח ויתענג על ה' בהשגה והתבוננו' בחדוה ושמחת הלב במורגש החיות באלקות ביותר, כידוע לכל עובדי ה' בתמים שממש לפ"ע המרירות ולב נשבר שבתחלה כך יהי' ערך החדוה ועונג בהתבוננו' בטוב טעם וחיות. ואם לא [oldpage_200] ּ הי' המרירות כ"כ בתחלה לא הי' התענוג וחדוה בהתבוננות כ"כ, וכמ"ש בזהר דבכי' תקועא393 מסט' דא וחדוה מסט' דא כו', משום דעכירת הדם שע"י המרירות העצומה בריחוקו מה' הוא שנהפך לבחי' חלב שהוא בחי' חלב דאימא עילאה אם הבנים דנש"י. והוא בחי' התענוג שבהשגו' אלקות שנק' חלב אימא עילאה (כמו פנימי' ורזין דאוריי' כו'), שנשמות הנולדי' יונקי' מחלב האם שיוסיף להם הגדלו' המוחי' ומדות כו' וכמו שא' מי יתנך394 כאח לי יונק שדי אמי מתושב"כ ושבע"פ כו'. וכמו עד"מ תינוק הנולד שיונק החלב משדי אמו שהעיקר הוא מה שטועם טעם בהרגשה בחיך בחלב זה, והוא עיקר העונג שלו שמוסיף לו יניקה זו גדלות המוחי' ומדות (והיינו שיהי' גידול החומר של המוחי' שיומשך מהם גם גדלות המדות בתינוק אח"כ בימי הגדלות שיקבל הצורה השכלי' בחומר כו' (לאחר השלמת ימי היניקה כמ"ש395 במ"א). וכך הוא בבחי' היניקה דנשמה בחלב העליון שהוא בחי' ההשגה האלקי' עצמה דבחי' מוחי' דאימא שבא' בטעם מורגש לנשמה שתשמח בה ותרגיש בהרגשה טוב טעם אור וחיות אלקי (שיבא מזה בחי' גידול מוחי' דחב"ד וגידול המדות בבחי' החומר שלהם שיוכלו לקבל הצורה דמוחי' דגדלות דאו"א כו'). ולא שהחלב הזה שיונק התינוק נעשו לו מוחי' ממש, אלא טעם חיות רוחני שמרגיש ביניקת החלב הזה הוא שעושה הגדלת החומר דמוחי' וחומר המדות והגדלת גשם האברים בלבד שיהי' כלי מוכן לקבל אחר היניקה גידול אור השכל וגידול צור' המדות

הערות

  1. 388. מה שמו : שמות ג, יג.
  2. 389. ויאמר. . אליכם : שמות שם, יד [בדילוג].
  3. 390. כה תאמר. . לעלם : שם ג, טו [בדילוג].
  4. 391. ואומר לך בדמייך חיי : המשך הכתוב ואעבור עליך (יחזקאל טז, ו).
  5. 392. לה : א: לה'.
  6. 393. דבכי' תקועא [א: תקיעא]: ראה זהר אחרי עה, א. (היכלות) פקודי רנה, א. תניא ספל"ד. שע"ת ב, א ובהערה 44. לקמן פ' תצוה שכב, ד.
  7. 394. מי יתנך : שה"ש ח, א.
  8. 395. (לאחר. . כמ"ש : אגד: לאחר. . ד: (כמ"ש. וראה הערה הבאה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.