קעב, ג
כנ"ל וכמא' רצה הקב"ה לזכות את ישראל כו' כמ"ש ה' חפץ למען צדקו, צדקו ממש שהן המצות בכלל שנק' צדקה כנ"ל ולא רצה לזכות לאחרים זולתם כמ"ש וזרח משעיר למו405 כו' שגם שהיו רוצים לקבל התו"מ406 לא נתן להם רק לישראל שנק' בנים כנ"ל מצד בחי' ר"ר העצמיי', וע"כ חפץ בהם דוקא למען צדקו ורחמנותו עליהם שבבחי' א"ס ממש שלמעלה הרבה מבחי' החסד והרחמים שבא בבחי' ההשתל' דסובב הכללי וממלא כו' כנ"ל. וזהו למעלה גם מר"ר שמבקשים רחם עלינו להיות אדון עוזינו ומשגב בעדינו להציל מכל קטרוגי' למעלה ולמטה, אך שבאמת מה שנמשך להיות אדון עוזינו כו' זהו בא ע"י קיום התו"מ בפ"מ דוקא שעי"ז דוקא נמשך ר"ר העצמיי' הנ"ל ונתלבש למטה להיות בבחי' מקיף ושומר לישראל כצור ומשגב ומגן ממש כמו צור חיינו מגן ישענו כו' כמ"ש על התורה בשכבך תשמור עליך407 כו' ומצוה מגינא ומצלא408 כו'. וזהו שמבקשים אבינו אב הרחמן דוקא כמ"ש לע"ל כי אתה אבינו409 אתה ממש בבחי' ר"ר העצמיי' הנ"ל כי אברהם לא ידענו וישראל410 כו', דאע"פ שא' תתן אמת ליעקב וחסד לאברהם שהן בחי' התו"מ העליוני' כמו שהן בשרשם הראשון כנ"ל שנק' חסד ואמת שזהו בחי' אמת דתוה"ק וחסד דמצות שבמהו"ע ית' שנק' מצותיו כו' כנ"ל דהאבות קיימו כל התו"מ ברוחניות כו' עכ"ז במצות הנגלות לנו לשמור ולעשות בפו"מ מגיע במהו"ע ית' ממש כנ"ל עד שעל ידם נעשה שלימות האמיתי בח"ע דחש"מ כנ"ל שזהו בראשית בשביל התורה שלמטה דוקא, וכן א' אל יתהלל חכם בח"ע דתשמ"ע כ"א בזאת יתהלל כו' השכל וידוע אותי ממש לעשות חסד כו' בארץ דוקא כי באלה חפצתי כמ"ש ה' חפץ למען צדקו ממש יגדיל כו' וד"ל.
וזהו שאו' אבינו אב הרחמן כו' ותן בלבנו בינה כו' לקיים את כל ד"ת שבע"פ דוקא שה[י]א בבחי' בינה שבא' לקיום המעשה בפו"מ דוקא, כי בתושב"כ שהיא בחכ' לא ידוע אופן פרטי המעשה דמ"ע ובסומ"ר [ד]ל"ת עדיין וכמ"ש במ"א שז"ש א"ח עט"ב411 ששרש תושבע"פ בחי' מקבל למעלה מתושב"כ המשפיע לפי שנתחב"ס דוקא כמ"ש סוף דבר כו', וע"כ או' לקיים דברי תלמוד תורתך דוקא ואח"כ והאר עינינו בתורתיך ודבק כו' וד"ל. וזהו אשר יצוה את בניו לפי שבחי' חסד דאברהם ששמר כל המצות העליונות ברוחניות עי"ז יש חיבור וקשר לעשות דרך [ל]הוי' למעלה להוסיף אור בע"ס דאצי' (כמ"ש בפ' לך לך412 ) וזהו ניתן בירושה גם לבנים413 וז"ש ושמרו דרך הוי' שעל ידם יוכל להיות ג"כ כל יחו"ע הללו באצי'. אך העיקר הוא לעשות צדקה דמצות בעשי' גשמיות שזהו ע"י ישראל דוקא שהרבה
הערות
- 405. וזרח משעיר למו [או: ליתא]: ברכה לג, ב.
- 406. שגם שהיו רוצים לקבל התו"מ : כ"ה גם בהכת"י.
- 407. בשכבך תשמור עליך : משלי ו, כב.
- 408. ומצוה מגינא ומצלא : ראה סוטה כא, א. וראה גם ש"א יב, א. ובהנסמן במ"מ לשם.
- 409. כי אתה אבינו : ישעי' סג, טז.
- 410. כי אברהם לא ידענו וישראל : המשך הכתוב כי אתה אבינו.
- 411. א"ח עט"ב : משלי יב, ד. ראה לעיל פ' וארא עב, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שעו. וש"נ.
- 412. דאברהם. . בפ' לך לך : תו"ח לך פד, ג.
- 413. לבנים : ו: לבנ"י.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.