קכג, ד

למעלה בא[מרו] ועתה יגדל נא⁴⁶⁴ כח אד[נ"י] כו' כידוע. אך הנה לפי"ז שמדה [זו] דארך אפיים שבי"ג מדה"ר באה מעוצם הרוממות לסלוח העוונות גם לרשעים גמורים מטעם הנ"ל, הרי היא הנותנת שמאריך אף לרשעים כמו לצדיקים ממש בשוה מאחר שאין כל ההשתלשלו' תופס מקום כלל עד שכחשיכה כאורה כו' שמחמת זה גם החשך יהופך לאור וזדונות יהפכו לזכיות כנ"ל, א"כ יכול להיות שיומשך אור השפע האלקי' גם לקליפות שיקבלו יניקה גם הם כמו שנמשך לסט' דקדושה באין הפרש מפני שמצד עצם הרוממות שוה ומשוה לטובים ולרעים וכמו שמצינו בדור אנוש כנ"ל, לפי שמשם יכול להאיר גם בחשך ואפילה דק"נ וכמ"ש גם חשך לא יחשיך ממך כו'. וכמו שמצינו שהי' גילוי אור האלקי בנבואה [ל]בלעם שהי' בתכלית הזוהמא של טומאה נחה"ק כו' ויאמר ה' לבלעם⁴⁶⁵ כו' ויאמר ה' אל הנחש⁴⁶⁶ כו', ובאמת הרי א' לא יגורך רע⁴⁶⁷ לא יגור כלל במגורו וכתי' טהור עינים מראות ברע⁴⁶⁸ כו' ונק' תועבת ה' ואי[ך] ישרה שכינתו בהם, אך מטעם הנ"ל דקמי' ממש כחשיכה [כאורה] כו' וכמו אם אסק שמים⁴⁶⁹ שם אתה ואציעה שאול הנך ממש כמו בשמים ממעל אין עוד⁴⁷⁰ כך מתח[ת] לארץ בהיכלות דק"נ כו'. ולזאת הי[תה] בקשת משה שלא תשרה שכינה באוה"ע כמ"ש ונפלינו אני ועמך כו', ולכאורה מה הוצרך לבקש זאת אחר שלא יוכל להיות גילוי שכינה בכל דבר רע כנ"ל וכמ"ש וכבודי לאחר לא אתן כו'. אך מטעם הנ"ל הוצרך לבקש (בא' פני ילכו⁴⁷¹ כו' וא"ל אם אין פניך הולכים⁴⁷² אל תעלינו מזה ובמה יודע⁴⁷³ כו' ונפלינו אני ועמך כו' כמשי"ת) שלא תשרה שכינה באוה"ע וא"ל⁴⁷⁴ הי' מבקש יכול להיות השראת השכינה באוה"ע כמו בישראל ממש⁴⁷⁵ בשוה ממש משום דקמי' כחשיכה כאורה כנ"ל, והבטיח לו ה' בא[מרו אליו] גם את הדבר הזה⁴⁷⁶ אשר דברת אעשה כי מצאת חן כו' נתקיימה⁴⁷⁷ שלא הי' עוד גילוי אלקות בנבואה באוה"ע אחר בלעם [וד"ל]. ועד"ז יובן מ"ש וימהר משה ויקוד כו' שראה מדת ארך אפים שבאה מעצם הרוממות דא"ס