קעב, ב

אורו להיות מקור להשתלשלו' כנ"ל וד"ל, אבל לכנ"י נמשך מבחי' ר"ר הנ"ל בגילוי אור כמו בי"ג מדה"ר ביו"כ כנ"ל וכמ"ש זכור רחמיך ה' כו' וכמו חנון ורחום כו', והוא מטעם שנק' בנים וכמא' ישראל עלה במח'³⁹² כו' בבחי' פנימיות ועצמיות כמ"ש הבן יקיר לי³⁹³ כו' המו מעי לו רחם כו' וכרחמי האב על הבן ממש שהוא בבחי' פנימי' ועצמיות ממש שלמעלה מבחי' הרחמים הבא בבחי' ההשתל' כרחמיו על כל מעשיו וכה"ג, וכמו שאנו רואים שבכל צרתם לו צר³⁹⁴ ממש דוקא בנש"י בגופי' בהיותם בלחץ ודחק ושפלות עצומה מאויביהם כו' כמו ותעל שועתם³⁹⁵ כו' (וכאשר אנו או' אבינו אב הרחמן³⁹⁶ רחם עלינו כו' וכן אב הרחמן המהולל בפה עמו³⁹⁷ [שע"י] שהוא אבינו אב הרחמן יכול להיות מהולל בפה עמו דוקא בשבחי' שמשבחים לשם הוי' דע"ס דאצי' שיאיר מעצמות המאציל להיות נק' חכים ומבין כו' שלא יכלו להלל כן זולתם שאין להם שרש בעצמו' דא"ס רק מבחי' הצמצום דשם אלקי' כו' ואח"כ משובח ומפואר גם בעולמות העליוני' שהן מלאכי' שנק' חסידיו ועבדיו³⁹⁸ כו', כי הרי מצד עצמו' א"ס הרי נק' יחיד לבדו למעלה מבחי' המדות וספי' כמ"ש אנת הוא חד ולא בחושבן³⁹⁹ י"ס וכמו שא' ולאו מכא"מ כלל כנ"ל ורק מצד בחי' טובו ורחמנותו⁴⁰⁰ מחדש השפע מעצמות המאציל לנאצלים ומאצי' לבריאה כו'. ואמנם בחי' טוב ורחמים זה אינו בא רק במדה ושיעור לפ"ע הצמצום דהשפעה זו שנמשך מבחי' חיצוני' האור דעצמו' הא"ס אחר העלם וצמצום העצמו' כנ"ל, אבל בחי' ר"ר דעצמותו ממש אינם מעוררים רק נש"י בלבד שעלו במח' [ו]נק' בנים ואו' אבינו אב הרחמן כו' ואח"כ נמשך בחי' הטוב והרחמים על כל ההשתל' עד שמאיר לארץ ברחמים כו' להיות מחדש בטובו, וזהו שע"י י"ג מדה"ר דיו"כ לישראל נמשך השפע דחסד ורחמים גם לכל העולמות עד ע"ש⁴⁰¹ כו' וד"ל.

ובכ"ז יובן בתוס' ביאור מ"ש אשר יצוה את בניו ושמרו כו', דהנה אנו אומרי' אבינו אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לקיים את כל דברי תלמוד תורתך כו' והאר עינינו בתורתיך ודבק לבנו במצותיך כו', דלכאו' אין [ל]זה הבנה ע"ד הפשוט דמה שייך רחמים לענין זה שיתן בלבנו בינה כו' לקיים כו' שזה תלוי בבחירת האדם דוקא כמ"ש ראה נתתי⁴⁰² כו' ובחרת בחיים⁴⁰³ וכתיב סוף דבר כו' האלקים ירא כו' והכל בידי שמים⁴⁰⁴ כו', אך בקשה זאת היא לעורר בחי' ר"ר העצמיי' דפנימי' ועצמו' א"ס ממש כנ"ל שהוא בחי' רחמי האב על [oldpage_רמג] ּ הבן