קד, ג

מה שמסתלק, כי מהדם הנבחר שבחה"ש³⁶⁷ יוצא ומסתלק ונכלל ברוח החיים וכידוע דנפש מרכבה לגבי רוח³⁶⁸ כמקבל לגבי המשפיע, ודפיקו הב' מה שהרוח שבחה"י³⁶⁹ נמשך לחה"ש בהתפשטו' לכל האברים (כמשי"ת). ואע"פ שגידי ההרגשה נמשכים ממוח הרוחני והן גידים דקים מאד שמתפשטים עד צפורן הרגל (ויש בהן גם בחי' הרגשה רוחניות להרגיש בחיי נפשו הרוחניות וגם ברצון ושכל ותענוג הרוחני (כמשי"ת). מ"מ הרי הן בבחי' החיות המורגש שבדם הוא הנפ"ש כאשר משתנה מרוחניות לגשמיות דוקא, כי כמו שהנפש היא בבחי' הרוחניות ממש לא שייך בה ענין הרגשה גשמית כהרגשת כאב או להיפך בתענוג מורגש גופני בחוש המישוש כסיכה ורחיצה וכה"ג גם בהרגשה רוחניות כבשורה טובה או רעה כו' (כמשי"ת).

אך הנה גידי' שנק' עורקי' שאין בהם דם כלל עצם יסודם הוא מבחי' הרוחניות שבנפש עצמה ונק' גידי הרוח ואינם באים במורכב בדם שהוא החיות חיי בשר הגשמי', ושרשם הראשון הוא במוח החכ' שהיא רוחניות בעצם (ששם משכן הנשמה³⁷⁰ בבחי' החכמה כמו שהיא מאין כו'), שהוא למעלה מהרכבה הרוחניות דנפש בגשמיות והוא גידים דקים מאד (שנק' נערווין או מוסקלין וכה"ג) שמלובשים במוח הגשמי דחכמה [ש]הוא קר ולח, ומתפשטי' לחלל הימיני שבלב שאין בו דם כלל ומשם נמשכי' לחה"ש ולכל האברים להחיותם באור וחיות הרוחניות שמעצם החיות הרוחניות שבנפש שנק' רוח החיים (והוא הדפק שביד שדופק בבחי' הרוחניות דחכמה שלמעלה עדיין מהתפשטות דבינ"ה ליש בחי[ו'] מורגש[ת] והוא מלובש במי"ם שבד"ם כו' כמ"ש במ"א בענין נגע צרעת שהוא ע"י סגירו דנהורא עילאה³⁷¹ שהוא הסתלקות אור אבא [וכ]שהוא בהתלבשותו בא' ד"ם נק' דפ"ק קפ"ד³⁷² אחוריים דאבא³⁷³, וז"ש קול דודי דופ"ק³⁷⁴ כו' כמ"ש במ"א), כמו שאנו רואים בענין התחזקות כח האדם אחר שיעור עיכול ו' שעות³⁷⁵ שניתוסף דם בחה"ש ועולה לחה"י שאז דוקא נמשך מרוח החיים שבחה"י לכל האברים כידוע. והגידים הללו הן עיקר ענין הנק' בשם צנורות השפע והוא בחי' ממוצע הב' שמחבר לעצם הנפש הרוחניות כמו שהוא שתאיר במוח ולב וכל האברים כו' בלי שינוי המהות מרוחניות לגשמיות ממש בגידי הדם כנ"ל (וכמשי"ת), [oldpage_394] ּ להיות שרשם בבחי' אי"ן והעלם דחכ' כח מ"ה הנ"ל שהוא קרוב יותר לבחי' עצמ[יות] הרוחניות דיחידה שבנפש כנ"ל, משא"כ בבחי' מוח בינה ודעת שהוא בריחוק מקום יותר כנ"ל ע"כ משם הן גידי הדם שהוא לחבר הרוחניות בגשמיות דוקא כנ"ל וד"ל.