ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת שמות</h2><h3>ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות</h3>לה, א

לה, א

בין באו"כ דאצי' בין מאצי' בבי"ע והוא להפסיק אור האצי' ולהסתירו כדי שיוכל להיות ירידת והמשכת השפע אלקי' מאין ליש דוקא ואם לא בחי' הצמצום הזה לא הי' התהוות יש מאין עד רום המעלות, וכידוע שזהו ג"כ ענין צמצום הראשון שיהי' המשכות האור דקו"ח באורות דע"ס דאצי' כו', ומבואר למעלה שעיקר המכוון הי' בצמצום זה דאלקי' שהוא בחי' קו המדה למדוד כל או"כ כו', היינו שיהי' בחי' ביטול היש לאין ע"י גילוי אור האלקי מקרוב בכלים מכלים שונים כמו ע"י תומ"צ ביחו"ע דאו"כ דאצי' עד למטה מטה ג"כ במלאכים ונשמות דבי"ע כו' [ש]זהו ענין דירה בתחתונים. ואין הצמצום הזה ענין צמצום גמור להסתיר לגמרי רק כדי שיהי' גילוי האור במדה ושיעור בבחי' אין ויש שהוא בחי' או"כ בכל ענין388 לפי ערכו כו' וכמ"ש בראשית ברא אלקים דוקא כנ"ל וכן אמר ביום עשות ה' אלקים389 ארץ כו'. ונמצא שעיקר הכוונה הי' בחסד דבנין העולמות [ש]אמר עולם חסד יבנה [שיהי'] בבחי' בנין דוקא שהוא בחי' בן אור בכלי (בבחי' שוב דהמשכת אלק[ו]' בכלים דוקא). וע"כ ותיראן המיילדות את האלקי' דוקא שלא יעשו נגד הרצון והכוונה דשם אלקי' המצמצם האורות בכלים כו', ולא עשו כדבר פרעה להמית הבן הנולד שזהו היפך כוונת ורצון דשם אלקי' (וגם המיילדות העבריות שרשם בשם אלקים שהרי הן בחי' המקור והכח להוליד את בחי' האותיות דמח' ודבור שהוא ג"כ כדי שיהי' המשכת האורות בכלים דוקא וד"ל.

והנה כאשר ראה פרעה העליון שהוא בחי' כתר דקליפה שהמיילדות העבריות יראו את שם האלקים כנ"ל התחכם בעצמו לבטל יראת אלקי' דמיילדות וצוה לכל עמו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו (ומה גם שקיבל טענות המילדות דלא כנשים המצריות העבריות390 כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המיילדת וילדו כי בחי' אותיות דמח' ודבור שהן בבחי' עצמיי' יוצאי' ונולדי' מאליהן כמו אותיות התורה ושרש נש"י במח' הקדומה כו'). וביאור הענין הנה יש להקדים תחלה בשרש ענין ד' נהרות שיוצאים מג"ע דכתי' ונהר יוצא מעדן391 כו' ומשם יפרד והי' לד' ראשים שם האחד פישון392 הוא הסובב כו' וידוע דפישון הוא נהר נילוס393 וז"ש היאורה תשליכוהו כו', להיות ידוע בענין נהר זה שיוצא מעדן שהוא בחי' מקור הראשון לכל ההשתלשלו' דאו"כ שמסתעפים [oldpage_מט] ּ מאור הכתר ומכתר לחכמה כו', לפי שבחי' עדן זה הוא בחי' התענוג הפשוט שבעצמו' המאציל שנק' עדן סתימאה והוא מ"ש ויטע ה' אלקי' גן בעדן מקדם מקדמונו של עולם394 שקודם לכל ההשתלשלו'

הערות

  1. 388. ענין : גח: עולם.
  2. 389. ביום עשות ה' אלקים : בראשית ב, ד. ראה גם לעיל כו, ב.
  3. 390. דלא כנשים המצריות העבריות : שמות א, יט.
  4. 391. ונהר יוצא מעדן : בראשית ב, י.
  5. 392. שם האחד פישון : בראשית שם, יא.
  6. 393. דפישון הוא נהר נילוס : נסמן לקמן לו, ד הערה 22.
  7. 394. ויטע. . מקדמונו של עולם : בראשית ב, ח. ראה גם לקמן פ' בשלח קנט, ד. תו"ח נח סד, א ובהערה 7. שם עח, ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.