ריז, א
למעלה בלבד במקומו396 ולא ירד המן מ[ן ה]שמים לארץ בהגשמה כלחם דתורה בנגלה וכמ"ש שבת לא יהיה בו כו', מטעם הנ"ל [oldpage_628] ּ שבשבת דוקא שהוא בפנימי' אבא שהוא פנימי' ע"י עולה במקורו בעדן העצמי הנעלם שלא יבא במורגש כלל רק שנמשך ברכתו על כל הוי"ו ימים בשמים העליונים כנ"ל וד"ל (רק שמתחדש השפע הפנימית דמן כמו397 למעלה ברוחניות [כמו בחי'] ההסתכלות כו' ברזין דאוריי' כנ"ל). ועכ"ז אמר במן למען אנסנו הילך כו' שהי' מקור הבירור דעה"ד טו"ר שע"י התורה הנגלית בזמן ומקום לפי שנק' כל מוצא פי ה' שבתורה כו' (כמשה שהי' כבד פה ולשון בתושבע"פ ושבכתב398 לפי שהי' מבחי' מ"ע399 שמעל השמים כו', וגם במן א' שהי' כמו כפור דק400 כו' וחם השמש ונמס401 הרי הי' גליד[ת] מ"ע דפנימי' ח"ע שאינו נראה במציאות יש ודבר כלל בפ"ע402 כו', וכמו טעם המתיקות שהחיך טועם ולא הפה ושיניים טוחני' כו' (והוא פנימי' העדן שאמר יעשה למחכה לו404 כמו נפשינו חכתה403 כו' וכמ"ש במ"א), [ו]עכ"ז ירד המן להיות מקור לבירור דתו"מ בכלל נש"י בכל הדורות בכ"א ימים שאכלו המן קודם מ"ת שנבלע ברמ"ח אברים כו' כמו שא' לא ניתנה [התורה] אלא לאוכלי המן405 דוקא, כי לח"ם לאכול ובג"ד ללבוש שהן התו"מ406 בגשמיות שרשם נמשך מבחי' המזון דמן לעצם חיות הנשמות כנ"ל שעי"ז הי' בכח נר"נ שלהם לברר לעה"ד טו"ר שבתו"מ שנק' לחם לאכול ובגד ללבוש כידוע וד"ל).
וזהו ויברך אלקי' את יום הז' כו' ואמר בזהר מאי ברכתא הוי' כו'407 שלא ירד המן בשבת כו'. ולכאורה זהו דבר פלא איך יקרא מניעת יריד' השבע408 דמן מן השמים לארץ בשבת בשם ברכה אחר שהוא בחי' צמצום ומניעת השפע והברכה למטה כו'. אך הענין הוא דאדרבה ממה שלא ירד המן בשבת מורה על היות עיקר ומקור הברכה דשפע המן למעלה הוא ביום השבת דוקא דהיינו בחי' ברכה בראש, שזהו ענין ירידתו והמשכתו מלמעלה לשמים העליוני' בבחי' הרוחניות בשרש המן כמו שהוא במקומו בפנימי' דח"ס הוא שנמשך בשבת להיות מזה בחי' הברכה בסוף409 שזהו בחי' ירידת בהגשמה למטה מן השמים לארץ בכל וי"ו ימי החול. וז"ש הוא אשר דבר ה' שבתון שבת קדש היום410 לה' כו' עד היום לא תמצאוהו בשדה למטה כי בשבת שנק' קדש העליון דפנימי' א"ס411 כנ"ל לא ירד המן בהגשמה מאין ליש בחיצוניות השפע כ"א עיקר ירידתו הוא למעלה בפנימיות השפע ובכללו' על כל הוי"ו ימים דחול, לפי שהשבת והמן שרשם א' הוא בבחי' פנימי' ומקור החכמה בבחי' אין דכתר שהוא בחי' טלא דבדולחא הנ"ל שהוא
הערות
- 396. במקומו : ה: במקורו.
- 397. כמו : ה: ליתא.
- 398. כמשה שהי' כבד פה. . ושבכתב : ראה גם לעיל פ' שמות מז, ד. וש"נ.
- 399. כמשה. . מ"ע : נסמן לעיל פ' שמות מג, א הערה 5.
- 400. כמו כפור דק : בשלח טז, יד.
- 401. וחם השמש ונמס : בשלח שם, כא.
- 402. בפ"ע : בה: בפה.
- 404. יעשה למחכה לו : ישעי' סד, ג.
- 403. שהחיך טועם. . נפשינו חכתה : תהלים לג, כ. ראה ביאוה"ז שמיני סה, ד. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תג וע' תתלז. וש"נ.
- 405. לא ניתנה [התורה] אלא לאוכלי המן : ראה מכילתא בשלח יג, יז. טז, ד.
- 406. לח"ם לאכול ובג"ד ללבוש. . התו"מ : ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתכ. וש"נ. שע"ת סח, ד ובהערה 18. לקמן פ' תצוה שלא, ב. ויקהל תיט, ד. תכא, רע"ג.
- 407. הוי' כו' : בה: הוה בי'.
- 408. השבע : בה: השפע.
- 409. ברכה בראש. . הברכה בסוף : ראה גם בסמוך ד"ה וזהו ענין. לקמן פ' ויקהל תיד, ד. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קל. וש"נ.
- 410. היום : בה: ליתא.
- 411. א"ס : שם: ח"ס.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.