צד, ג

[תפלת שחרית מנחה ערבית] שהן ג' מדריגות דחג"ת בפרטיות כמו ג' מדריגות דמועדים³⁷¹ בכללות), ובכולן אין האור הנמשך מלמעלה רק כפי אופן ההעלאה מלמטה דוקא, ולכך נק' המל' בשם מראה דמות כבוד הוי'³⁷² או מחז"ה³⁷³ ובזהר א' שנק' [אבן] ספי"ר³⁷⁴ [כהאי] אבן טבא³⁷⁵ כו' שבה נגלה בחי' מרא"ה כבו"ד הוי' שבאצי' לפי אופן ההעלאה דגוונין דבי"ע כו'.

אך הנה בליל א' דפסח יש בחי' מעלה ומדרגה גבוה ביותר שלא נמצא כמוהו בכל המועדים ושבתות וגם לא ביו"כ שהוא מעין העוה"ב³⁷⁶ כנ"ל, והוא במה שהי' אז בחי' המשכה מעצמו' אוא"ס ב"ה ממש בבחי' דילוג המדריגות כמ"ש קול דודי כו' מדלג כו' [כמו] הקופץ מאיגרא רמה כו' שזהו שכתב ופסח [ה'] כו' שלא כסדר ההשתלשלו' דע"ס בבחי' עו"ע [כלל] כנ"ל באריכות, וכמ"ש ועבר הוי' כו' ועברתי בעצמי כו' וכך נגלה עליהם מלך³⁷⁶ כו'. וכ"ז מצד שהי' בהם³⁷⁷ בחי' דילוג הזה מצד עצמו בלי סיבת העלאת מ"נ באתעדל"ת כלל אלא בבחי' אתעדל"ע³⁶⁸ מצד עצמותו ומהותו האמיתי לבד שאין כל העולמות³⁷⁸ מגיע שם כלל ולא ישיגוהו לעולם דלית מח' תפיסא בי' כלל³⁷⁹ להיותו למעלה גם מן הרצון ותענוג ולמעלה מן החכ' כו' וד"ל³⁸⁰, שזהו בחי' פנימי' ועצמו' דאוא"ס שבפנימי' הכתר כו' (שיתגלה לעוה"ב ע"י אתעדל"ת [ד]מעשה המצות וביצ"מ הי' זה שלא ע"י אתעדל"ת כלל). אך גם שהי' אתעדל"ע מצד עצמו לבד אמנם גם בחי' התעוררות [זו] שמצד עצמו הוצרך להיות ע"י התראות³⁸¹ הדם על המשקוף וב' המזוזות ואם לאו לא הי' בחי' הדילוג הזה שמצד עצמו, [והיינו] מטעם הנ"ל דהי' צריך להיות אות וזכרון לבחי' התקשרות העצמי' דכנ"י בעצמו' הרצון [ו]בחי' חו"ג העצמיי' שזהו ציור הפתח [ב]משקוף וב' מזוזות כנ"ל, אך פתח זה הרי עושין לכניסה ויציאה בהעלאו' והמשכות ע"י אתעדל"ת דוקא, אך ע"י שראה את הדם על המשקוף וב' מזוזות דוקא הוא שהי' לאות ברית וזכרון על התקשרות העצמי' דוקא ש[י]הי' מחמת זה אתעדל"ע שמצד עצמו בבחי' אה"ר העצמי' שלמעלה מן הרצון וטעם כו'. וז"ש ועבר הוי' כו' וראה את הדם על כו' אז ופסח הוי' כו' שנתעורר לבחי' דילוג זה³⁸² שאין כל העלאות מ"נ דמועד ושבת מגיע לשם כלל לפי