צד, ב

שנפלו מבחי' התהו שמתבררים בכל יום שעי"ז נתגלה בכל יום מבחי' ההעלם דעצמות כנ"ל).

והנה אחר הקדמה הזאת יובן ג"כ שרש ענין הפסח שהוא בחי' הדילוג שממקום גבוה מאד נעלה שהוא מבחי' העלם העצמו' דא"ס ממש [ש]זהו ופ[ס]ח הוי' [ו]דוקא על הפתח כשראה את הדם על המשקוף כו'. דהנה הטעם שבחי' המל' נק' פתח בציור משקוף וב' מזוזות דוקא לפי שע"י בחי' המל' דוקא עולים כל הבירורי' דרפ"ח ניצוצי' דתהו כמו מעבודת הקרבנות למעלה ולמטה כו', ומביטול היש לאין דמלאכים ונשמות דבי"ע בהעלאות מ"נ שלהם וכן כל בחי' המשכת מ"ד שאחר העלאו' מ"נ מלמעלה למטה הנ"ל³⁶² נמשך ע"י המל' שנק' פתח ושער להוי' דאצי' כנ"ל שהוא כדוגמת פתח גשמי שמשמש כניסה ויציאה כנ"ל. והנה מבואר לעיל שבכל יום ויום ממש מתבררים בירורים חדשים בהעלאות מ"נ דמלאכים וקרבנות וכה"ג ועי"ז נמשך המשכות אורות חדשים בכל יום מאצי' לבי"ע מטעם הנ"ל, והכל ע"י בחי' המל' שנק' פתח האהל (כמו במשכן דמשה שכל העלאות הקרבנות הביאו אל פתח אוה"מ דוקא והי' הפתח מכוון נגד היכל ק"ק³⁶³ דוקא), להיות שזה הפתח³⁶⁴ הוא מקום [ה]מיוחד דוקא שבו עולים [כל] העלאות ויורדים בו כל המשכות עליונים (כמו הסולם שמוצב ארצה כו' שמגיע בשער השמים כו' שהוא התפלה³⁶⁵ [ש]מגיע לפתח ושער השמים וכמ"ש אם ישים אליו לבו³⁶⁶ כו', דרוח אייתי רוח ואמשיך רוח דלפי אופן העלאות דאדם ברוחו ונשמתו כו' כן יומשך לנפשו ורוחו מלמעלה לפי [אופן] ההעלאות דוקא, אם [מ]בחי' החסדי' או מבחי' הגבורות דהיינו או בחדוה ושמחה או במרירות ושפלות כידוע, אבל אם לא יעלה רוחו ונשמתו ולבו למעלה בהעלאה [ו]תשוקה לא ימש[י]ך כלום וכמ"ש במ"א). וכל תפלות החול עולים למעלה בפתח ושער השמים ולא במ"א זולתו, וכל³⁶⁷ בחי' המשכות אלקות ברוחני' וגשמי' בח"י ברכות דש"ע אינו יורד מלמעלה מאצי' לבי"ע רק ע"י פתח ושער הזה [ו]רק כפי אופן ההעלאות דוקא שנק' אתעדל"ת כך יהי' אופן ההמשכה מלמעלה שנק' אתעדל"ע כידוע. וזהו כל ענין ההעלאו' והמשכות עכשיו עד ימוהמ"ש ועוה"ב שנק' עליות וירידות בכלל שלפ"ע העליות כך יהי' ערך הירידה וההמשכה, ויש בזה חילוקי מדריגות שונות כמו [ההפרש] שבין תפלת החול לתפלת השבת ובין שבת ליו"ט וביו"ט עצמו יש ג' מדרגות דחג"ת פסח בחי' החסד ושבועות בבחי' הגבו' [oldpage_268] ּ וסוכות בבחי' ת"ת³⁶⁹, ויוכ"פ למעלה גם משבת שנק' שבת שבתון³⁷⁰ כו' (וגם בכל יום [יש] ג' תפלות ש"ע³⁷²