סז, א

שומע ומבין כלל כי טח עיניהם מראות³⁴³ כו' ולבו לא יבין ואזנו לא ישמע, כמו הולד בבטן שעיניו סתומים כו' וראשו בין ברכיו שאין בו בגילוי רק הברכיי' שנק' תלת גו תלת³⁴⁴ כו'³⁴⁵, שבחי' חב"ד נעלמי' בחג"ת וחג"ת בנה"י. וכך אין בנש"י בגלות בבחי' גילוי אור האלקי רק בבחי' קטנות דנה"י בלבד שהוא רק בבחי' המעשה דמצות בפו"מ בלי טעם ודעת ובלא אוי"ר שבלב כלל רק ע"י בחי' קטנות דאוי"ר השייך למעשה בלבד להיות סור מרע גמור בפו"מ מפני היראה וגם זה בהעלם גדול מאד וכן בועשה טוב דמ"ע מפני האהבה כו'³⁴⁶ וגם זה בהעלם ולא נגלה רק בחי' המעשה בעצמה לבד (ונק' נה"י דנה"י כו').

וזהו שארז"ל אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה שזהו בזמן הגלות שנש"י הן בבחי' עיבור דקטנות ביותר שנק' אשה עוברה (שאז הדינין קשין וקטרוגי' מתגברי'³⁴⁶ שנק' עברה כאשה עוברה כו' כמ"ש במ"א עכ"ז יהיו כל צרכיהם לפניך בהשגחה מיוחדת במוחי' דגדלות כו'), וכן מ"ש כמו הרה תקריב כו' להיות שבזמן הגלות [oldpage_196] ּ כללות נש"י נמשלים³⁴⁷ לולד בבטן כו' שמקופל ומונח ראשו בין ברכיו כנ"ל (דהיינו תלת גו תלת כו' כנ"ל), והוא שאין ישראל מקבלים גילוי אלקות בנשמתם בכאו"א לפי מדרגתו רק בבחי' נה"י שבו לבד והוא בחי' המעשה לבד שמקבל עליו [ע]מ"ש בקיצור רק לענין מעשה לעשות רצון קונו כו' וזהו שנק' ברכיו וראשו שהן המוחי' ומוחי' [ומדות] נעלמי' בברכיו כו' וד"ל.

והנה מבואר למעלה במשל הולד שאוכל מטיבורו ממה שאמו אוכלת כו', והענין יובן בדוגמא למעלה בעיבור נש"י בבטן אמם שנק' אם הבנים בחי' מל' דאצי' שנק' אימא תתאה³⁴⁸ (וכמו [ו]בפשע[י]כם שולחה אמכם³⁴⁹ כו') ונק'³⁵⁰ אוצר הנשמות³⁵¹ ששמו³⁵² גוף³⁵³ כו'), דכמו שלא נתקבל שפע המאכל דאמו אוכלת בולד גשמי רק לבני מעיו ע"י טיבורו כו', כך הוא למעלה במאכל שאם הבנים העליוני' אוכלת כו' שהוא לחם דתו"מ שא' לכו לחמו בלחמי³⁵⁴ כו' וכתיב ותורתך בתוך מעי³⁵⁵ ממש למזון וחיות ממש (וכענין שא' רעייתי פרנסתי³⁵⁶ שמפרנסי' לאביהם כו'), וזהו שנק' אכילה פנימי' כמאכל שאדם אוכל בפיו ובשינים יטחון ויטעום בחיך ואח"כ נכנס במעיו ומתבשל ונברר המאכל והי' לחיות גמור גם לחזק השכל במוח ומדות בלב וכל חיות האברי' פנימי' וחיצוני' כו'. וכך הוא במזון האלקי העליון דתו"מ שנעשה לאור וחיות חדש בתוס' מוחין חדשים במל' ובמדות וכל בחי' אברי' דשכינתא שזהו ענין מה שאמו אוכלת כו', וכמו