סו, ג

אבל [oldpage_194] ּ אנחנו כו' מה יפה ירושתינו כו' וד"ל). וזהו שא' וארא אל אברהם כו' באל שדי שכבר נמשך ונתגלה לאבות בבחי' חג"ת דאצי' כנ"ל שירדו למטה בי"ב שבטים דבריאה כו' שזהו בחי' ההתגלות מן ההעלם כנ"ל, אך שמי הוי' לא נודעתי להם לפי שזה יתגלה לע"ל ע"י קיום התו"מ שהוא בחי' מוחי' דגדלות שלאחר מוחי' דיניקה (כמשי"ת).

ומעתה הנה יש להבין ב' הפי' דוארא הנ"ל, א' לעבר שכבר נראה ונתגלה לאבות והב' להבא שעתיד להגלות עליהם כו', שזהו ב' מדריגות דעיבור ולידה כנ"ל. והנה תחלה יש להבין הטעם שמצינו בכמה מקומות שהגלות נק' בשם עיבור כמו הרה תקריב ללדת כו' כן הרינו חלינו מפניך הוי'³²⁸, וידוע שהגאולה נק' לידה כמו הרה גם ילדה ציון³²⁹ את בני' כו' וכן האני אשביר ולא אוליד כו' (וקודם ביאת משיח נק' חבלי לידה כמ"ש תחיל תזעק בחבלי' כו'), וכן ארז"ל במשנה אפי' בשעה³³⁰ שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהיו כל צרכיהם לפניך כו', שזהו בזמן הגלות דוקא שנש"י הן בבחי' עיבור כאשה עוברה כו'. וביאור הדברים הנה יובן עד"מ עיבור הגשמי בילד³³¹ כמו שהוא במעי אמו כו' שאמרו שהולד מקופל ומונח ראשו בין ברכיו³³² כו' ואוכל מה שאמו אוכלת³³³ דהיינו שאוכל מטיבורו כי פיו סתום וטיבורו פתוח. ומה שנברר מן המאכל שאמו אוכלת בקרביי' ומיעיים נכנס לפי טיבורו לבני מעיו ומקבל חיותו מזה בכל האברי' כי עובר כירך אמו³³⁴, וכמו בני מעיים שמקבלי' המאכל שהולך מן הפה לקרביי', כך הולד מקבל המאכל שאכלה ונברר בקיבה בפי טיבורו, שנמצא שלא קיבל שפע המאכל רק בני מעיו לבד, וגם רק המאכל כמו שהוא בקרביי' ולא קיבלו אברי' הפנימיי' כלב וריאה וכבד וקנה וושט ופה וכה"ג זה השפע כלל כי ראשו מונח בין ברכיו, ומה שנכנס בטיבורו שבברכיו כשהוא מקופל הולך מלמטה למעלה להשפיע חיות גם לראשו ולבו וכבדו כו' עי"ז שאוכל מטיבורו (ונק' אכילה חיצוני' כמ"ש במ"א³³⁵ ) ע"פ רפאות תהי לשריך³³⁶ (כמשי"ת). כי אע"פ שיש בולד כל האברים בשלימותם כמו שהן לאחר שנולד כמו העין והאזן והפה וידים כו', אך הן בלתי פועלי' פעולת[ן] כלל וכלל, שהעין אינו רואה והאזן אינו שומע כו' ופיו סתום וראשו וידיו בין ברכיו כדבר המקופל כו', ע"כ גם קבלת חיותו בא מן הטבור שלו ולא בפיו כלל כנ"ל. אך הנה מיד כשנולד הולד ויצא לאויר העולם הנה נפתח הסתום שבו, שפיו הסתום נפתח והעין רואה והאזן ישמע כו', והפתוח יסתם שהוא הטבור שהי' פתוח בבטן נסתם כו' ויונק חלב מפיו כו', והנה ידוע שמיד שיולד התינוק הוא צועק