לד, א

למעלה מזה והיינו מצד בחי' הפנימי' ועצמות התענוג הפשוט כו'. וז"ש והשביע בצחצחות נפשך³³⁸ אורות מצוחצחים מאד מבהירות אור התענוג העצמו'. וזהו שמשפרת את הולד שהוא הנשמה שנק' עבריות שנולדה מהעלם העצמו' להאירה ג"כ ולייפותה באור תפארת העונג העצמו' לצחצח גם בחי' ההשגה דנשמה בהתענגה על ה' [ממש] וכמשה שקרן עור פניו³³⁹ כו' וכן כמו³⁴⁰ באור פניך נתת לנו³⁴¹ כו' וד"ל.

[טז] ושם השנית פועה שמדברת עם הולד כו', פי' שם השנית הוא בחי' ה"א אחרונה דשם הוי' בחי' עלמין דאתגליין שהוא בחי' עולם הדבור בחי' מל'³⁴² כידוע בפי' בהבראם בה' בראם³⁴³ שהן ה' מוצאות הפה וכמ"ש בס"י וקבען בפה³⁴⁴ כו' שנק' עלמא דאתגלייא בכלל כו', וביאור הענין הנה מבואר למעלה שיש ב' מיני כלים, כלים פנימי' וכלים חיצוני' שהן ב' מיני אותיות א' אותיות עצמיי' שבעצמות הנפש כו' והוא השרש של נשמות ישראל כמו שעלו במח' הקדומה כו', והן הנק' עלמין סתימין דלא אתגליין כנ"ל בענין עלמין דכסופי' שמבחי' פנימי' ועצמות התענוג כו', דהגם שיורד ונמשך בלבוש דהשגה דבינה שה[י]א [ה"א] ראשונה שנק' שפרה כו' הרי הוא עדיין בבחי' הסתימות וההעלם בעצמות שא"א [oldpage_96] ּ לבוא לגילוי בדבור בפה כלל, להיות ידוע בענין מ"ש בזהר ע"פ ועבד הלוי הוא דא הוא ע"י³⁴⁵ כו' דבחי' התגלות ע"י בבינה הוא יותר מבחכ', וזהו ענין הג' קוצין שביו"ד³⁴⁶ דקוץ התחתון שמתפשט בבינה הוא קוץ העליון כו' וכמו הבן בחכ' וחכם בבינה³⁴⁷ שזהו בחי' התפשטות התענוג העצמי בבינה יותר בהתרחבות מפני שהוא למעלה בשרשו מן החכ' שאינו רק נקודה די' לבד ושרש השגה דבינה הוא בעצמות התענוג ממש שלמעלה ממקור החכ' כו'. וראיה לזה ממה שאנו רואים בהתפעלות התענוג בהשגה יוכל להתפשט הרבה יותר מעונג זה שמורכב בהשגה, והיינו שיבא להתפעלות כל עצמות הנפש ממש עד כלותה כענין השיר של הלוים³⁴⁸ שז"ש ועבד הלוי הוא כו' כמו בשירת הים שהי' בהם התפעלות עצמות הנפש ממש כו'. וזהו עיקר ענין העוה"ב שנק'