לג, ד

והוא מ"ש להנחיל אוהבי יש כו', וב"פ ש"י גימ' תר"ך³²⁵ והוא בחי' המקיף דכתר שכולל ב' מזלות דונוצר ונקה כו'). ואמנם מה שנק' בשם יש היינו כמו שידוע שהעוה"ב נק' יש שהוא עיקר קבלת השכר מעונג הפשוט שבעצמות א"ס ב"ה לנשמות בגופים שאינו בא רק מן המעשה דמצות³²⁶ בבחי' כלי ממש דשכר מצוה [oldpage_מז] ּ מצוה³²⁶ וכמ"ש כל ישראל יש להם כו' שנא' ועמך כולם צדיקים³²⁷, וע"כ [ל]כל צדיק כפי הבירורים שלו במצות מעשיות כל ימיו כך ניתן לו מספר עולמות מעולם התענוג העליון והוא שנק' עלמין דכסופין כו', ולמעלה מעלה מן האצי' נקראו עלמין דכסופין שבבחי' פנימי' ע"י כו' שהן בבחי' מקיפי' העליונים דפנימי' הכתר כו' שלמעלה מעלה עדיין מהיות גם מקור להמשכות עונג בחו"ב ומדות דאצי' ומכ"ש שלא יוכלו לבא בהגבלת תענוג לנשמות בג"ע כו'. אך שעכ"ז יורדים למטה ומתלבשים להיות בבחי' עולמות לנשמות הצדיקים שנק' יש גמור וזהו כמו העוה"ב שהוא בחי' המשכות העונג העצמו' לנשמות בבחי' יש גמור כמ"ש להנחיל אוהבי יש כו' וכמ"ש ויהי נועם ה' עלינו³²⁸ ממש וכמ"ש דוד אחת שאלתי שבתי בבית ה' כו' לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו³²⁹ כו', פי' לחזות ממש בראי' והשגה ממש שזה אינו אלא כאשר נמשך ובא בבחי' עולם והיכל כו' כמ"ש לבקר בהיכלו כו' וד"ל.

וזהו שם האחת שפרה שמשפרת את הולד כו' שזהו בחי' ה"א ראשונה דשם הוי' הנ"ל והוא בחי' עלמין סתימין הנ"ל, והענין הוא כנ"ל בפי' מיילדות העבריות שהן הכחות עליונים שהן מקור המיילדי' וממשיכים לבחי' האותיות שנק' כלים פנימי' מן ההעלם דאור הפשוט שהוא עצמות התענוג הפשוט כו' (כאותיות דתורה הקדומה ששם שרש נש"י שעלו במח' [כ]נ"ל³³⁰, והוא ענין בחי' עלמין דכסופי' שיוכלו הנשמות לקבל עונג במורגש כנהר שיוצא מעדן סתימאה הנ"ל שהוא בבחי' בינה והשגה [שזהו³³¹ בחי' גילוי ע"י בבינה³³² ] דוקא כנ"ל [ש]זהו ה"א ראשונה כידוע, ונק' שפרה ע"ש היופי כמו שופרא³³³ כו' לפי שבהגלות אור עצמות התענוג בבינה והשגה כנ"ל (שזהו בחי' גילוי [ע"י] בבינה דוקא כנ"ל³³⁴ ) אז יש בזה בחי' היופי והתפארת מבחי' תפארת דעונג הפשוט ממש כענין לאסתכלא ביקרא דמלכא³³⁵ כמ"ש מלך ביפיו³³⁶ כו', וכידוע שיש ב' מיני הארת פנים, הא' מצד החכמה כמ"ש חכמת אדם תאיר פניו³³⁷, והב'