סו, א

ומע"ט, שניהם יחד, ותשובה קודם למע"ט, וכן א' יפה שעה א'²⁹⁹ בתשובה ומע"ט כו' שזהו ימות המשיח והעוה"ב וד"ל).

והנה יש לפרש עוד בפ' זו דוארא אל אברהם כו' באופן אחר שהוא מדבר בבחי' עיבור ולידה ומוחין כו' (כמשי"ת). וכללות הענין בפי' וארא שהוא לשון התגלות מבחי' ההעלם דוקא, ואמנם יש בו ב' פי' א' לשעבר שכבר נתגלה מן ההעלם לאברהם כו' כמו וירא ה' אל אברהם³⁰⁰ כו', ופי' הב' וארא לשון עתיד דוקא שעתיד להגלות לאברהם וליצחק כו' שזהו כמו בחי' הלידה שאחר העיבור כמו האני אשביר³⁰¹ ולא אוליד כו', כידוע דהגלות נק' עיבור³⁰² והגאולה נק' לידה כמ"ש כמו הרה תקריב ללדת³⁰³ כו' (כמשי"ת). ותחלה היו בנ"י הכלולי' מג' אבות בבחי' עיבור (כמ"ש עד יעבור כו' אותיות עיבור³⁰⁴ ) ואח"כ יהיו בבחי' לידה כולד שיצא לאויר העולם כו', והוא פי' הב' וארא שעתיד להגלות באור חדש לאבות כו' שלא נתגלה להם מעולם כו' (וכמ"ש אהי' אשר אהי'³⁰⁵ שלחני אליכם, אהי' הא' אנא זמין לאולדה כו' בימות המשיח, ואהי' הב' אנא זמין לאתגלאה³⁰⁷ בעוה"ב³⁰⁶ אחר תח"ה דכתיב ביום הג' יקימנו³⁰⁸ ונחי' לפניו ממש כו').

ולהבין ביאור הענין הנה תחלה יש להקדים ענין הידוע שאין קורין אבות אלא לשלשה³⁰⁹ דוקא שהן אברהם יצחק ויעקב, ע"כ בכל תפלה אין מזכירי' רק ג' אלה דוקא כמו שאו' אלקי אברהם אלקי יצחק כו' (וכן [oldpage_צו] ּ בשאר נוסחו' שמזכירין שרש נש"י ממקורם הראשון כמו שאו' אבל אנחנו עמך³¹⁰ בני אברהם כו', ובתפלת מנחה דשבת אברהם יגל יצחק כו'). ולכאו' יש להבין למה לא יקראו אבות גם לשבטים כראובן ושמעון ולוי כו' אחר שהמה קרובי' יותר אל הנולדי' מהם, כמו כל שבט ראובן במספרו בתולדותיו שקרוב יותר לראובן אביהם מלאברהם יצחק ויעקב ולמה לא יקראו בניהם אחריהם בשם אבות, רק לאברהם כמו שנק' אברהם אבינו וכן יצחק ויעקב ולא יקראו ראובן אבינו וכן בשאר השבטים. אך הנה באמת א"א לקרות אבות ממש רק למקור ושרש הראשון שממנו מסתעפי' הענפים הפרטי', כמו השרשי' מאילן שהן העיקר והענפים שיונקים מהם נק' שבטים כמ"ש ששם עלו שבטים³¹¹ כו' וכתיב הבאים ישרש יעקב³¹² יציץ