מט, ב

לאו"פ (ויפלא ג"כ איך המקיף נמשך על או"כ דמצות עצמה מצד הכלי דוקא כנ"ל), שהרי ידוע שאין הכלים רק לבחי' או"פ דוקא בכל המצות ולא למקיף כו' ואיך יהי' בהיפך שהפה עצמו נעשה כלי למקיף (וכן יפלא על [הבל] הדיבור דד"ת נעשה אור מקיף²³⁹ לנשמה כמ"ש במ"א בענין ואשים דברי בפיך²³⁹ ובצל ידי כסיתיך כו'). אלא מוכרח לומר שמצד עצמו' אוא"ס ב"ה שלמעלה מעלה מבחי' מקיף ופנימי בכלל ובפרט יוכל לעשות בחי' מקיף בחי' פנימי שיומשך ע"י כלי דוקא בכלי הפה כו', וכן מבחי' כלי דתיקון שהוא הפה יהי' בבחי' התהו שיומשך בו בחי' מקיף דוקא כו'. וזהו שא' למשה [ו]אנכי אהי' עם פיך להיות גם פי[ו] דמשה שהוא מבחי' מקיף ג"כ בבחי' תיקון ליתן תו"מ ולתקן לישראל כו', משום דמי שם פה לאדם כו' דתיקון הלא אנכי כו' כי כל יכול לעשות מתהו תיקון ומתיקון תהו, וראי' מקשר וחיבור דמקיפים בכלים וכלי' במקיפים כו', וזהו שע"י משה נעשה עיקר בחי' התיקון דתו"מ כו' וד"ל (וכמו מברכות המצות נמשך גילוי העלם דטעמי מצות כו' וכנ"ל). וכן ראי' מחילוף האור בכלי שאינו שלו כו' שיכול לעשות ג"כ היפך האור לכלי והכלי לאור, כידוע שהאור הוא בחי' אין והכלי הוא בחי' יש²⁴⁰ המגביל כו' ויכול להיות היש בבחי' אין והאין בבחי' יש כו', כמו המשפיל עצמו הוי' מגביהו²⁴¹, כמשה שהי' עניו כו' מ"ה בעצם נעשה בחי' יש דכלים דתומ"צ כו' כמ"ש משה ידבר כו' שמבחי' אין ומה נעשה יש, ומבחי' יש נעשה בחי' אין האמיתי כמו משיח שגבה מאד ונק' אדם אדמה לעליון ממש וז"ש מ"ה שמו מה שם בנו²⁴² וד"ל (וזהו עליונים למטה ותחתונים למעלה וד"ל).