ז, ב

(כתחה"מ לפני עוה"ב דטל אורות טלך³¹² זהו דנטיף מגבו' דע"י בח"ס ללבן הנשמות בגופים טהורים וקדושים כו' (והוא בשביל עלי' הב' דעוה"ב³¹³ אחר השכר דמצות כמ"ש³¹⁴ במ"א³¹⁰, וזהו ענין ב' הדברים שצריך להיות יחד בתשו' בלב נשבר מח"נ ועינוי העמל דפרנסה (וכן עמל תפלה במרירות הרוחני' דנשמה כנ"ל [ב]מ"ש וימררו את חייהם כו') ובעמל תורה במיצוי הנפש בליבון הלכתא מתערובות רע ושקר כו' כנ"ל), וכל זה נק' טהרה להסיר כל עכרורי' (כאבן ישפה כנ"ל שנק' צ"ת), ואח"כ בחי' הקדושה האלקי' שבתו"מ בפ"מ כמו שאו' אשר קדשנו³¹⁵ במצותיו, קדשנו ממש בקדש העליון דפנימי' רצה"ע ועונג העצמי' (שזהו מה שיתגלה בעוה"ב כנ"ל), וענין קדושה זו דמצות ותורה שעשה כל ימיו הוא שמתגלה מבחי' העלם דרצה"ע שלמעלה ונעשה לו שכר קבלת עונג זה עצמו, דשכר מצוה מצוה³¹⁶ עצמה, דהיינו בג"ע וכן בעוה"ב (וכמ"ש באדה"ר לעבדה ולשמרה³¹⁷ כידוע). אך א"א להיות קדושה בלא טהרה דתשו' ויסורים, אפי' בצדיקי' וכמו יסורים של אהבה וכה"ג, וזהו פלא לכאו' דאם יש קדושה עליונה העצמי' בעצם מעשה המצות כנ"ל למה לא יזכה לקבל השכר הזה ממצות גם בלא יסורים כו'.

אמנם הנה הענין הוא דבאמת לכאורה הנה יש להפל[י]א על ענין הנ"ל בעליות הנשמות העליונות ממדרגה למדרגה עליונה יותר עד אין שיעור למעלה כו' כמו מגעה"ת לגעה"ע ומגעה"ע לאצי', דלפי הכלל הידוע שאין ערך כלל וכלל לתחתון עם העליון וכ"ש לנשמות שהוא נברא ב[ע]"ג ומחודש כו' לגבי בלתי ב[ע]"ג וא"כ איך יכול להיות שתעלה ותבא ליכלל במדריג' עונג האלקי הבלתי בע"ג בגעה"ת וכ"ש שתעלה שם ותקבל זיו העונג האלקי ותתקיים במציאותה דוקא, דודאי ראוי שתתבטל שם לגמרי יותר מביטול הנר באבוקה כו', וכמו"כ בעלי' הב' מגעה"ת לגעה"ע שזהו ממל' דיצי' למל' דבריאה שמעלת האור האלקי דבריאה נבדל בערך לגמרי מעונג [ה]אלקי דמל' דיצי' (כערך עונג שבעשי' לדיבור ודיבור לגבי המח' כו' כנ"ל) וכ"ש מגעה"ע לאצי' ומאצי' למעלה במאציל שאין ערך לאור האצי' במאצי' כערך בריאה לאצי' כידוע. אך הנה הענין ידוע שבאמת מטעם זה א"א להיות עליות הנשמות מתחתון לעליון שהי' מתבטלת שם לגמרי (גם אחר הבירור שלה כנ"ל) כ"א ע"י בחי'