קכא, ג

מצרים נוהג איסור חמץ רק מצד קרבן פסח יום א'³²⁸ לבד ובשאר הימים לולי טעם כי גורשו ממצרים³²⁹ ויאפו את הבצק עוגות מצות³³⁰ היו מותרים בחמץ לבד יום הא' שה[י'] חובה, [ו]מ"ש כי כל אוכל חמץ³³¹ ונכרתה הנפש ההיא מיום הא' עד יום הז' היינו לדורות דוקא, לפי שטעם איסור חמץ בפסח ידוע מפני שיש בו מקום ושרש ליניקת החיצונים³³² לקבל מפסולת הגבו' הקשות שנפל מז' מדות דקדושה כו', אבל בפסח מצרים שהי' גילוי שכינה עליהם בליל א' בבחי' מקיף דח"ע הנ"ל היו נשמרים ממילא מכל יניקת החיצונים שלא קרבו אליהם כלל כי אין מקום ושרש לחיצוני' שם כלל, רק ביום א' שהיו צריכים להמשכת אור אבא היו מוזהרים בחמץ שלא יוכלו לבא למטה כ"א בביעור החמץ וכמ"ש אך ביום הראשון³³³ תשביתו שאור כו' ורק מטעם דגורשו ממצרים כו' ולא הספיק להחמיץ כו' [נאסרו גם הם בחמץ כל ז' הימים כמ"ש בסוף הפ' כי כל אוכל מחמצת³³⁴ כו' דמשמע שאם הי' סיפוק להחמיץ היו אוכלים חמץ כו'], משא"כ עכשיו דגם שאין חובה במצות מצה בשאר הימים גם עכשיו רק בלילה הראשונה³³⁵ כידוע אבל איסור חמץ נוהג כל ז' הימים לדורות מטעם יניקת החיצונים, אבל בפסח מצרים לא הי' האיסור רק מפני שגורשו כו' ולא הספיק להחמיץ בלבד וד"ל.

ועיקר הענין הוא מצד שהי' אז גילוי אור המקיף דח"ע כנ"ל ביום הא' שכולל כל [oldpage_קנא] ּ הימים הבאים אחריו כנ"ל ע"כ גם בשאר הימים לא יוכלו החיצונים לקבל יניקה שם אעפ"י שבהם בא האור בהתחלקות בבחי' או"פ (ועכ"ז גם הם היו צריכים למצות הספירה³³⁶ לברר לז"מ דק"נ שמקבלים מאחוריים דז"מ דבינה דקדושה כדי שיוכלו לעמוד במ"ת פב"פ בהזדככות מק"נ שהי' בהם מעה"ד כו', ואדרבה ע"י המשכת מוחי' דאבא בבינה נבררו כנ"ל). אבל לדורות שלא יש גילוי אור הגדול מקיף הכללי [ה]זה בליל א' להאיר בשאר הימים ע"כ יכולים גם החיצונים לקבל יניקה מאכילת חמץ בשאר הימים (ואע"פ שמצות הספירה נוהגת גם עכשיו ויש בשבוע הא' דספי' מאור אבא כנ"ל, ה"ז בא רק בגילוי אור בעלמא בבחי' או"פ ולא בא מכח אור המקיף דיום הא' רק בבחי' [ה]העלם, משא"כ בפסח מצרים שנכלל[ו] כל שאר הימים ביום הא' שהי' המקיף בגילוי וד"ל). וזהו והי' כי יביאך אל ארץ כו' ז' ימים תאכל מצות שהוא מצות ז' לדורות ולא בזמן דפסח [מצרים] שכלולים במצה דיום הא' ע"כ די הי' להם בליל א' לבד כנ"ל, אך מ"ש מצות יאכל ממילא את ז' הימים קאי בפסח דמצרים דוקא משום דח"ע בבחי'