רטו, ב

וזהו כענין ויורהו ה' עץ³¹³ שהוא מבחי' עה"ח כידוע וישלך אל המים המרים ביותר וימתקו [המים] שזה הי' מבחי' גבו' דע"י שבפנימי' ח"ס כטל דתח"ה כנ"ל, וזהו שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו³¹⁴ ויאמר אם [שמוע]³¹⁵ כו')³¹⁶ דהיינו הבירור בעה"ד טו"ר דע"י הנסיון הזה דמי מרה הוא שהי' בחי' כח ומקור הבירור הזה מטעם הנ"ל. וגם כאן במזון המן אמר למען אנסנו הילך בתורתי אם לא, כי ע"י המן הזה שהוא שרש הבירור טו"ר שיצא מן ההעלם לגילוי לפי שדוחה כל רע ופסולת ומחזק כל טוב ופנימי' הנעלם כנ"ל במשל מים המרפאים כו' ע"כ נק' נסיון, כמו הדבר הבא בנסיון הוא שבא כל בחי' ההעלם הדק שבו לגילוי מטוב ורע עד שנמצא ברור ונקי מכל סיג ופסולת וכמו והאלקים נסה את אברהם³¹⁷ כו' ונמצא לבבו נאמן³¹⁸ כו', או להיפוך שלא נמצא לבב כנס"י נאמן בנסיון זה דמן במי שיש בו פסולת דק בהעלם שלא יסבלנו ויודחה לחוץ כענין ההבדלה בין צדיקים לרשעים שיהי' בטל דתח"ה כנ"ל וכמ"ש בזהר דבמזונא דמן אבחינו ישראל בין חייבי[א]³¹⁹ כו', ומטעם זה הי' מן זה קודם מ"ת לנסותם אם ילכו כו' כענין הטהרה שקודם הקדושה כנ"ל, וכ"ז לפי ששרשו מבחי' גבו' עליונה³²⁰ שהוא מקור הבירור והתיקון כנ"ל וד"ל. ומטעם זה הי' שפע מזון המן בא בהתחלקות דבר יום ביומו דוקא ולא יזיף יום לחברי' כו' כנ"ל, כי כל יום הי' חידוש השפע מבחי' גבו' דע"י בח"ס לברר ולתקן לאותו יום לבד (וכמו המזונו' שמתחדשי' בכל יום ויום כמ"ש ברוך ה' יום יום³²¹ כמ"ש בזהר) לפי שבא מבחי' גבו' שבחסד) וכאשר פעל פעולתו באותו יום מסתלק למקורו [oldpage_שיא] ּ במקור הגבורות, והיינו שמיד בהגיע הבקר דיום הב' ירם תולעים בנותר דיום האתמול, כי בהסתלקות האור דקדושה שהוא בבחי' הגבו' יאחז בו פסולת הגבו' דק"נ ששרשם בקו השמאל דגבורות דקדושה שהוא הכח המכלה ומפסיד כמ"ש בזהר עמ"ש³²² קץ כל בשר³²³ כו', והן התולעי' שבאי' מן מקום ההפסד וכליון דוקא וזהו מצד בחי' הרע הנשאר למטה בתשלום הבירור דמן בגמר פעולתו דוקא, וזהו הטעם גם בנותר דקרבן שבאש דוקא ישרופו³²⁴ כו' וד"ל).

והנה מעתה יש להבין למה לא ירד המן בשבת כמ"ש הוא אשר דיבר ה' שבתון שבת קדש לה' כו' היום לא תמצאוהו בשדה כו', ואם מפני ששרש המן ענין א' עם שרש השבת שהוא בפנימי' אבא בחי' אין דחכ' שבכתר כנ"ל שהוא