קב, ג

נראה אתה כו', וכמו²⁷⁰ שמצינו רבים בכתובים שא' וירא כבוד ה'²⁷¹ אל כל העם כו' אע"פ שאין זה כ[מו] מראה הנבואה ואדרבה זהו ביתרון מעלה במ"ש עין בעין כו' ומראה הנבואה הוא בחלום וחזיונות הלילה או כמראה וחידוש²⁷² כו').

אך באמת לפי הכלל הנ"ל בבחי' החכ' שהוא בבחי' ראי' מקרוב במהותו²⁷³ דוקא כנ"ל, א"כ הרי יכול [להיות] בחי' ראי' זו בכל ניצוץ מישראל שיש בו בחי' חו"ב בנה"א כידוע ובחי' החכ' הוא בחי' הראי' מקרוב במהו"ע אלקות שנק' לאסתכלא ביקרא דמלכא²⁷⁴ כו' כידוע. וזהו ג"כ בבחי' עין השכל שבלב שרואה בראיית עין השכל איכות ומהות אור העצמות אלקות בבחי' ממלא וסובב כו', למעלה מבחי' ההשגה וההשכלה בהסבר דבינה כו', כמו שמסביר איך שמחי' את הכל מאין ליש כמשל גילוי החיות דנפש בגוף או בצרופי אותיות הדבור וכה"ג, שמשל זה אע"פ שמקרב אל השכל יותר זהו בא בהשגה והבנה במהות השכלה מדבר המשל הזה שזהו עצמו בחי' לבוש גס להעלים אמיתת הדבר כמו שהוא למעלה באמת, אע"פ שמכוון אופן המשל הזה כמו שהוא למעלה באותיות שבורא מאין ליש שזהו גילוי אור וחיות האלקי בעולמות כידוע, מ"מ אינו דומה שמיעה לראי' מקרוב, שהשכל והשגה זו עפ"י משל למעלה נק' שמיעה מרחוק שמשיג איכות המציאות דאלקות לבד, ולא שישיג במהו"ע האלקו' כמו שהוא מחי' את הכל באותיות העליונים האלקיים, רק ע"פ בחי' ראיית עין השכל שבלב זהו כרואה במהו"ע האלקי' כו' שזהו ענין לאסתכלא כו' כמ"ש במ"א באריכות וד"ל.

וע"פ ²⁷⁵ הפרש זה בין חכ' לבינה שהחכ' נק' אין בראי' המהות ובינה נק' יש בהשגה מרחוק בלבד כמו שא' שמעתי שמעך יראתי²⁷⁶ כו', ע"כ יש הפרש בתולדות המדות שמתהווה מחכ' או מבינה, דמבחי' השמיעה בהתבוננות מרחוק כמו ע"פ משלים ודמיונות השכל יולד התשוקה מורגשת בלב להיות נכלל ודבוק באלקי' חיים שמחיה את הכל כי משיג בטוב שהוא עיקר ומקור הכל כו', ובכל דבר שמרחוק דוקא יגבר התפעלות התשוקה אליו כמו השומע הפלאת רוממות וגדולת ושבח המלך יתאוה ויחשוק מאד לראותו כמו שא' מה תשתוחחי נפשי²⁷⁷ כו' מתי אבא ואראה²⁷⁸ פני אלקים וכן צמאה לך נפשי²⁷⁹ כו', מחמת שהשמיעה דבינה הוא מרחוק ממהות ועצמות הדבר ממש ע"כ