קנה, ב
דברים הפכיי', הא' וי"ו225 דוי"ו זה דוהנורא הוא בחי' צמצום ההמשכה בוי"ו שראשו יו"ד והולך ונמשך בקוצר כידוע. והענין הוא לפי שבחי' ההתגלות מקרוב מביא לידי יראה דיראה אותיות ראי' כנ"ל וכאשר המלך מתגלה מהיכלו בקרוב דוקא נק' נורא שיריאי[ם] ממנו ביותר כשבא מקרוב ונופל פחדו ואימתו מתפשט[ת] ביותר ע"כ נק' נורא (פארכטיג) שממשיך יראה על העומדי' לפניו, ואמנם מה שנק' נורא לגבי עבדיו ושריו זהו צמצום גדול לגבי רוממות ההתנשאות שלו שמצד עצמו כשיושב בהיכלו מוסתר כולו או[מר] כבוד כו'. וכך יובן למעלה שכדי שהוא ית' נק' נורא שזהו בחי' ההתגלות דמל' דא"ס עצמו לבא בירידת המדריגה להיות נורא בהתפשטו' אימתו לנאצלים ע"כ יש וי"ו בוהנורא שוי"ו זה הוא בחי' צמצום לגבי עצמו' רוממותו והתנשאו[ת] שמצד עצמו שנק' מלך הקדוש226 מלך יחיד לבדו227 כו', ומה שנק' מלך בהתנשאו[ת] אימ[ה] למקבלים זהו גיאות לבש228 כו' (אבל הגדול הגבור הן חו"ג דא"ס229 איך שהוא למעלה עד אין קץ ולמטה כו' אינו בא ע"י צמצום כלל) וזהו פחד ה' שמתפשט גם על המלאכים דבי"ע. ואמנם יש עוד ענין ב' בוי"ו זה דוהנורא להיפוך שהוא למעלה230 יתירה יותר מהגדול כו', להיות דוי"ו זה אע"פ שבא דרך צמצום ביו"ד וי"ו כו' זהו בחי' הקו"ח231 שנק' קו המדה231 בכלל אבל יש בו מבחי' עצמו' אוא"ס שלפני הצמצום הראשון דוקא וע"כ יש ביכולתו להחליף232 מקו הימין לשמאל כו', ויכול לעשות מהעלם גילוי כו', והוא בחי' ת"ת קו האמצעי שהוא בפנימי' הכתר233 בכלל בלי שינוי והעלם כלל והוא שם הוי' דגם הכלי שבו מאיר כמו האור כידוע במ"ש מי כמוך באלים הוי'234 כו', ע"כ יש בו בחי' אין דכתר בגילוי כמו הניסים שלמעלה מן הטבע בעלמא דאתכסיי' בא235 בדרך הטבע כו' דהעלם וגילוי שוין בו כו' כמ"ש במ"א בענין ה' אלקיו עמו236 כו', וא"כ הרי בוי"ו זה237 מתגלה מבחי' התנשאו' דמל' דא"ס עצמו כמו שהוא בלי צמצום ולבוש כלל. וזהו והנורא שמתגלה מהעלמו כמו שהוא הוא ע"י [oldpage_436] ּ וי"ו דוקא (אבל חו"ג באים ע"י צמצום ולבוש דפרסא המפסיק כו'). וזהו בחי' פחד הוי' דמל' דא"ס הנעלם שיתגלה על כל כו' והוא מל' דא"ס התנשאות העצמו' שיאיר במשיח וכמ"ש ימלוך לע"ו238, וע"כ דוד מ"י חי וקיים239 כמ"ש חיים נתת לו240 כו', וז"ש בקי"ס כי אה גאה כו' וברוב גאונך242241 כמו לע"ל וכן תפול עליהם אימתה243 דמל' דא"ס כו' לפי שהי' בבחי' שם הוי' דת"ת שבכתר כמ"ש זה אלי ואנוהו244 כו' והוא מה שראתה שפחה כו' לפי
הערות
- 225. הא' וי"ו : א: הא'. ד: ליתא.
- 226. מלך הקדוש : נסמן לעיל פ' בא ק, ג הערה 181.
- 227. מלך יחיד לבדו : ראה גם לעיל שם.
- 228. גיאות לבש : ראה לעיל פ' וארא עה, א ובהערה 189.
- 229. חו"ג דא"ס : ראה לעיל צ, ב. וש"נ.
- 230. למעלה : א: במעלה.
- 231. דוי"ו. . בחי' הקו"ח : ראה גם לקמן קסז, ד. קצ, ד.
- 231. הקו"ח שנק' קו המדה : נסמן לעיל מא, א.
- 232. הקו"ח. . עצמו' אוא"ס. . ביכולתו להחליף : ראה גם לעיל פ' שמות מח, ב. וש"נ.
- 233. ת"ת קו האמצעי. . הכתר : ראה השמטות לזח"א רנז, א. ש"א (לר"י גיקטיילא) שער ה' (ע' סג ואילך).
- 234. מי כמוך באלים הוי' : בשלח טו, יא. ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' סג ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשפד. וש"נ.
- 235. בעלמא דאתכסיי' בא : א: שהוא בא. ד: במל' דא"ס שבא.
- 236. ה' אלקיו עמו : בלק כג, כא. ראה גם תו"ח נח עו, ד.
- 237. בוי"ו זה : א: בחי' זו. ד: בגילוי זה.
- 238. ימלוך לע"ו : בשלח טו, יח. ראה גם לקמן רכז, ב.
- 239. דוד מ"י חי וקים : ר"ה כה, א. נוסח קידוש לבנה.
- 240. חיים נתת לו : תהלים כא, ה [בדילוג — ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שס. וש"נ].
- 242. וברוב גאונך : שם טו, ז.
- 241. כי גאה גאה : בשלח טו, א.
- 243. תפול עליהם אימתה : בשלח שם, טז. ראה גם לקמן קנח, ג. פ' תצוה של, ד.
- 244. זה אלי ואנוהו : שם שם, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.