קמט, א

נפשו כן לפ"ע זה תהי' תענוג השבת נפשו מן המים הקרים וכן בקיקיון דיונה¹⁵⁹ שהי' החום השמש גובר ותך על ראשו ולפ"ע זה שש ושמח בקיקיון כו' וכה"ג נק' השבת הנפש במי שנפשו כלתה להשיג מעץ החיים והשיג וטעם שא' ע"ז ע"ח תאוה באה¹⁶⁰ כו', וכן לענין טוב לבב מרוב כל בעבודת ה' שכל שתהי' תשוקת הנפש וצמאונה ביותר לאלקי' חיים בכלות הנפש בבחי' נקודת הלב כמו צמאה לך נפשי כמה לך בשרי כו' וכהנ"ל בכל עת הכושר בתפלה, כן לפ"ע זה ממש יגיל וישמח ויטיב לבבו בעבודה דמעשה המצות שזה כמו שמצא והשיג תאות לבו ושאהבה וכלתה נפשו ביותר והוא ענין גילוי עצמו' אא"ס שברצה"ע שבכל מעשה המצוה בעשותן שאל זה כלתה נפשו והנה מצאוהו בגילוי גמור, שהרי המצוה נק' מצות הוי'¹⁶¹ ממש כמו אשר קדשנו במצותיו¹⁶² ממש כידוע ובמצות ציצית הוא פרישו דמלכא¹⁶³ שהוא מה שהי' מתעטף בטלית כמ"ש עוטה אור כשלמה¹⁶⁴ כו' וכן מצות תפילין שם הוי' נק' עליו¹⁶⁵ ממש וכה"ג בכל המצות שנק' ארחות הוי'¹⁶⁶ ממש כמ"ש דוד בפקודי' אביטה אורחותיך¹⁶⁷ כו', וע"כ צ"ל עבודת ה' בשמחה וטוב לבב דוקא השמחה לפ"ע התשוקה שהי' תחלה וטוב לבב על התיישב האור בתוכה אשר אהב נפשו כמו כאשר השיג תאות לבו שהוא בטוב לבב מאד כמו וילכו לאהליהם שמחי' וטובי לב מפני שנתיישב בהם האור המקיף דשמחה שבעצמו' ממש וד"ל. ואם אין התשוקה בכלות הנפש בתפילה כ"כ אין השמחה וטוב לבב בעבודה דמצוה כ"כ משום דהא בהא תליא לפ"ע דוקא כו'. וז"ש מרוב כל¹⁶⁸ מעצמו' אוא"ס שבמצות שנק' רוב כל יותר מחיי העוה"ב שנק' כל¹⁶⁹ ויהי' השמחה וטוב לבב רק מרוב כל זה מפני שאין השמחה וטוב לבב כזה מכל מעלה ומדריגה זולתו שהרי נכלל בזה ממילא כל שמחה ותענוג שבחכ' גם בפנימי' רזין דרזין¹⁷⁰ דאורייתא ונבואה ורוה"ק שיש בכלל מאתים מנה¹⁷¹ כו' (וכמ"ש בע"ח שמטעם זה זכה האריז"ל¹⁷² לרוה"ק וג"א רק מפני שהי' שמח בשמחה ש"מ לבד שהוא השמחה שבעצמו' ממש שנק' רוב כל שנכלל בזה הכל כו'). ובזה יתורץ מ"ש שם נשמחה בו דקאי על להבא לפי שהי' השמחה בקי"ס בעצמותו ית' ממש כמ"ש זה אלי כו' ונקבע שמחה זאת לדורות הבאים בכל עת מצוא בתפילה כשיבוקש וימצא תאוות נפשו בנקודת הלב בעבודה דתו"מ וכן במועדים שישמחו בך ישראל מקדשי שמך (כמשי"ת). וזהו ונשמחה בו, בו ממש, שנבדל ערך מעלת שמחה זו על כל תענוגי שמחה שבשכל והשגה גם בפנימי' דחכ'