צב, ב

בחי' פנימי' התענוג שבחכ' שהאיר בפנימי' החכ' דכנ"י [עד²⁶⁸ ] שעל כל דבור פרחה נשמתן²⁶⁹ כו'. אבל האמונה הפשוטה העצמי' שהי' בהם במצרים הי' למעלה הרבה להיותה בבחי' עצמי' דיחידה שלהם שלמעלה מבחי' אדם (ע"כ א' להם אהי' אשר אהי' אנא זמין לאתגלאה²⁷⁰ בעוה"ב דוקא שנא' ונחי' לפניו²⁷¹ ממש וכמ"ש עם זו קני"ת²⁷² בבחי' עצמי' שלמעלה משם הוי' דיוה"ד כו'). וז"ש ואראך מתבוססת בדמיך דוקא כי הדם הוא הנפש²⁷³ והוא בחי' עצמי' וטבעי' הראשונה שבתולדת הולד בבטן והמוחין שנמשך בו אח"כ הוא רק בחי' הרכבה על העצם כו', וע"כ א' בדמיי"ך חיי באמונה זו העצמי' דוקא חיי בחיי החיים²⁷⁵²⁷⁴ דעצמות א"ס [ממש] שלמעלה מאור וחיות דא' דאד"ם שהוא אור החכ' שברצון כו'. וא[מר] ב' פעמים ואומר לך בדמייך חיי נגד ב' הקוין דחו"ג העצמי' לחיות ולא למות כו', שמזה בא ממילא ב' קוין דחו"ג ברמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת ע"י הדעת ובחירה שהוא קו האמצעי דת"י שהי' בשעת קבלת התורה כשא' נעשה ונשמע²⁷⁶, ו[הוא] ענין סו"מ וע"ט עכשיו באמונה [פשוטה] העצמי' שלמעלה מהבחירה ברצון ושכל לגמרי כו'. וזהו אנכי תרגלתי לאפרים שהשפיל א"ע מראשו לרגלו להרים התינוק הקטן כשנולד ומתבוסס בדמי[ו] דם לידה כו' וכמ"ש ואראך מתבוססת בדמיך כו' קחם על זרוע"ו' להעלות[ם עד] למעלה מראשו שהוא [ב]בחי' עצמו' אוא"ס שלמעלה מראש ומוחין דח"ס דא"א כנ"ל וד"ל.

וזהו ועבר הוי' כו' דהעברה זו הוא מאור העצמו' דא"ס ממש [ו]כמ"ש ועברתי באמ"צ אני ולא מלאך כו', ולהיות שבעצמו' א"ס [oldpage_262] ּ ממש הובדלו ישראל בבחי' עצמי' ופנימי' ע"כ א' וראה את הדם על המשקוף וב' המזוזות ד"ם הוא בחי' העצמי'²⁷⁷ (שרמז על דם מילה²⁷⁸, ודם פסח זה הי' כמו בחי' דם מילה שנק' אות ברית בעצמו' כמ"ש בדמיי"ך חי"י כמ"ש במ"א). ומשקוף העליון הוא עצמות הרצון הפשוט שמחבר לב' הקוין דחו"ג באוי"ר עצמי' ואז ופסח ה' על הפתח הזה שדולג עליו לעשות בו ההבדלה הפנימי' הנ"ל שבעצמו' דוקא שנבדלו בצורת הפתח [כ]זה, ודוקא בראי' הדם על המשקוף וב' מזוזות שיזכור על התקשרות עצמי' דאמונה פשוטה דכנ"י בעצמות ממש, ואם לא הי' הדם על הפתח הגם שהפלה ה' בשאר מכות בין ישראל