רכו, ד

שמתפעל²⁸¹ ביראה ופחד אלקי' שהוא בבחי' הגבו' בקו השמאל²⁸² לעמוד בדין קשה ברוגז וכעס לנגד המנגד בניצוח גדול כמו ימינך תרעץ אויב²⁸³ (וכמשי"ת), וההוד שהוא ענף הגבו'²⁸⁴ בקו השמאל מתכלל באהבה שנולדה בהתבוננו' דבינה בהתהוות מאין ליש היפך בחי' הרוממות. ונמצא שההודאה נמשך מן האהבה והנצח מן היראה²⁸⁵ שמתחלפים זו בזו כמ"ש במ"א וד"ל.

וזהו ענין אוצר של י"ש שגנוז בלב האדם בפנימיות בהעלם כל בחי' נקודות²⁸⁶ הפנימי' של י"ש גנוז מאד וצפון בלב ומוח האדם ולא נגלה ונק' תעלומות [ה]לב שלמעלה מן השכל והרצון, והוא בחי' לב נשבר בעומק כנ"ל מצד שיפול בלבו פחד אלקים בלתי יוכל לחטוא בפו"מ [כמ"ש] והי' יראת ה' על פניכם²⁸⁷ לבלתי תחטאו²⁸⁸ כו' ולעמוד בנסיון כשיבא לידי [איזה] חטא ועון שיסור ממנו מיד (וכמו פחד ה' שנופל בלב כאו"א [בעשי"ת] לשוב בתשובה [שלימה] כמו שיהי' לע"ל שיהי' פחד ה' בגילוי על כל הברואים, וכמו הפרות שנשאו את הארון²⁸⁹ כו', שכמו זה ממש יהי' ג"כ בע"ש²⁹⁰ על כל²⁹¹ מלכי ארץ כו', [ו]לפי שיגלה מן ההעלם ממל' דא"ס עצמו שהוא בחי' ההתנשאו' [ש]מצד עצמו ממש שנק' מלך מרומם לבדו²⁹² כו' או מלך הקדוש²⁹³ וזהו קדוש אתה ונורא שמך²⁹⁴ כו' בר"ה ויוהכ"פ כידוע). ולהיות כי בשעת המלחמה בניצוח קשה לנצח למנגד צריך להוציא כל כחו הפנימי' דוקא כדרך הנלחמי' יחד, שכאו"א יתגבר על חבירו בכל כח ועוז עד שיבוז בעיניו כל אשר לו ויוציא בזה מפנימי' כחו בשביל ניצוח זה. כך הוא ג"כ בענין ניצוח האדם לנצח ולהתגבר על הרע שבנפשו שנק' יצה"ר כו' שיוציא כל בחי'²⁹⁵ הפנימי' בזה, והוא גילוי אוצר של י"ש שגנוז ונעלם בתעלומות לבו מצד יראת הרוממות כמו שהוא למעלה שנק' נורא בעצם כו', שבמלחמה זו דוקא אנו רואים שנגלה מהאוצר הגנוז של י"ש שבלבו בהעלם ובא לגילוי גמור בבחי' עומק לב נשבר ונדכה מצד יראת הפנימי' מעצמות הרוממות דוקא, שמכח יראה הגדולה הזאת שנופל פחד אלקים יכול להתגבר מאד ולבער ולגרש הרע או להכניעו בתכלית כנ"ל (אפי' הרע שבבחי' מקיף דיחידה כמו הוללות וליצנות ופר"ע כקליפת פלשתים²⁹⁶ שלנגד אור התענוג האלקי באה"ר כו' כידוע בבארות דאברהם שסתמום פלשתים²⁹⁷ עפר אחר מותו שהוא בהסתלקות [ה]אהבה אחר התפלה, אבל בבחי' פחד יצחק חפר הבארות בעומק יותר להיות לנגד קליפה דפלשתים ממש, וז"ש וישב יצחק ויחפור²⁹⁸