רמד, ג

שיש בכח ה"ח דאבא להגביר החסד על הדין או להפכו ג"כ אינו אלא מצד בחי' גבורות שבחסדי' דאבא, והוא ענין היו"ד דישראל שהוא ענין בחכ' אתברירו¹⁹² לאכללא שמאלא בימינא¹⁹³ בחי' הבירורים לאהפכא חשוכא לנהורא כו', והוא מה שיש בכח¹⁹⁴ חכ' שבתורה [דכתיב בה מימינו אש דת למו¹⁹⁵ כו' אש שחורה ע"ג אש לבנה¹⁹⁶ אבל החסדים גוברין לאכללא שמאלא] בימינה כו' ונק' תורה של חסד¹⁹⁷ כמ"ש במ"א בענין ותורת חסד על לשונה¹⁹⁸ כו' וד"ל (ומעתה לא יקשה פי' הפסוק כי שרית עם אלקים כו', דלכאו' טעם זה לקריאת שם ישראל הוא להיפך ממש כי ה[ל]א פי' שר שהוא לשון שררה הוא בחי' גבורות כנ"ל, ומ"ש הטעם כי שרית כוונתו התגברות החסדי' על הגבורות. אך לפי הנ"ל יתורץ משום דהא בהא תליא שמצד היפך הגבורות להיות חסדים ע"י הבירורים שביו"ד דחכ' נעשה שר אל להיות משתרר באל דחסד על גבו' דאלקי' וזה כי שרית כו' וד"ל). וזהו פי' בישראל¹⁹⁹ דלעילא שהוא בחי' התיקון דהיינו בחי' התכללות חו"ג שהוא חיבור האורות בכלים כנ"ל (כי בחי' חיבור אורות בכלים הוא בא ג"כ מבחי' חיבור והתכללות חו"ג כי הכלי מגביל את האור שהוא בחי' צמצום ה"ג והאור שרשו מבחי' חסד היורד מגבוה לנמוך כו' והתחברותם יחד בא ע"י התכללו' חו"ג בהתגברות החסדי' על הגבורו').

ומ"ש צדקת פרזונו בישראל בישראל²⁰⁰ דלעילא הנ"ל, הנה פי' פרזונו לשון ערי הפרזי²⁰¹ וכן פרזות תשב ירושלים²⁰² כו', שהוא עיר הבלתי מוק[פת חומה] שהיא פתוחה ומפולשת מכל צד לפי שאין דבר שיגביל אותה וא"כ הרי יכולה העיר להתיישב בבתים לאורך [oldpage_שנז] ּ ורוחב ימין ושמאל בלי שיעור כלל, אבל עיר המוקפת חומה מכל צד הרי יש בה גבול מד' צדדי' והחומה מקפת אותה שיגביל אותה מכל צד כמ"ש על ירושלים פרזות תשב כו', דפי' הפשוט הוא מפני שישיבה של ירושלים יהי' בבתים בלתי מוגבלים כלל מרוב אדם כו' ע"כ לא תהא מוקפת חומה להגביל יושבי' אלא פרזות תשב. והדוגמא בפי' פרזות למטה שהוא דבר בלתי מוגבל בקצוות, וכך יובן למשכיל למעלה²⁰³ שהוא אור הבלתי מוגבל בכלי, כי הכלי הוא המגביל את האור כידוע. אבל האור שאינו מתיישב בכלי ואין לו דבר המגביל אותו²⁰⁴ נק' פרזות שמתפשט בלי שיעור לאורך ורוחב ימין ושמאל ע"ד מ"ש ופרצת ימה וקדמה²⁰⁶ כו', ובלשון הגמ'