ריד, ב
וזהו הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו דוקא בהתחלקות והבדלה בין יום לחבירו (כמו וימ"ב דכל יומא בעבידתי' כו' וכן ו"א שנים, דאלף שנה בזמן ומקום כיום א' דאצי', כידוע דאלף שנה הא' בבחי' [החסד] כיום א' דמע"ב257 ) שהי' מבחי' החסד במא' יהי אור258 כו' ואין לו חיבור עם יום הב' שהוא אלף שנה הב' שהוא בבחי' הגבורה וכמ"ש ויהי ערב כו' יום אחד259 ). והיינו מטעם הנ"ל שאחר בחי' ההתכללו' דמדות בח"ס בחי' המקיף הכולל הכל ועושה התחלקות וריבוי אופנים שונים, הוא שנותן מדה ושיעור לכל יום ויום ביומין עילאין דאצי' בבי"ע כ"א על מקומו דוקא ואין ליום זה עם יום הבא אחריו חיבור כלל, לפי שההמשכה הזאת באה בבחי' התחלקות במדה לכל יום ויום בפ"ע רק כפי מדת אותו יום בלבד לא אתיהיב260 מיום זה ליום אוחרא כלום, כי אין לו רק לעצמו כפי מדתו [מ]מאמר קו המדה שמודד כל שפע אור במדה ושיעור וכלה אור שפע זו ביום זה ולא ישאר ממנו כלום ליום הב', וביום הב' מתחדש אור ושפע אחרת לגמרי מן השמים במדרגה ואופן מיוחד בפ"ע ג"כ במדה ושיעור לאותו היום כפי אופן מדריגתו במזיגה והרכבה פרטי' לא יוסיף ולא יגרע, וזה דבר יום ביומו. ולזאת ציוה משה שלא יותירו ממנו עד בוקר כלום כי בבוקר דיום הב' כבר כלה כח השפע דאור הנמשך ביום הא', וגם מה שנותר ממנו לא יצלח למזון כלל כמ"ש ויותירו ממנו עד בוקר261 וירם תולעים ויבאש כי כלה האור והחיות הפנימי' ביום זה, וע"כ מה שנשאר ממנו לבקר יום הבא יבאש ריחו ויפק262 טעמו וירום תולעים, אבל באותו יום וגם בלילה עד הבקר הי' ראוי למאכל ועומד בטוב טעמו וריחו ולא יבאש וירום תולעים כלל כי לא הי' בו פסולת ורע כלל (ואין הסרחון [ו]תולעים מצוי רק בפסולת [כ]בשר ולחם רקבון והרי הי' [ה]מן כולו בבחי' הטוב והפנימי' שלא יוכל לבא לידי רקבון וביאוש כלל (כי הי' למעלה מעה"ד טו"ר, שזהו למעלה מז' מדות דתהו שהי' בהן בחי' שביר[ה263 ו]נפילה שהוא המות והכליון כמ"ש וימלוך וימ"ת264 כו', ואם הי' המן בבחי' המדות דתהו שהי' בהן בחי' מיתה הי' בו פסולת ורע [ו]הי' נבאש וירם תולעים כתולעים הנמצאים בבשר המת, וא"כ ודאי א"א לומר כמ"ש וירם תולעים ויבאש שזהו כמו וימלוך וימ"ת כו' (ולפי [oldpage_620] ּ שאין מלכות נוגעת בחברתה265 אפי' כמלא נימא וזהו וימלוך תחתיו266 שהיו זת"ז267 כידוע), דא"כ הי' נבאש גם ביומו לעת הערב או בכלות הלילה ולא נא' וירם תולעים ויבאש רק כשנותר עד הבוקר דיום הב' דוקא, לפי שביום הב' דוקא יהי' הנותר מיום אתמול באוש ולא ביומו לפי שאין יום אחד מכין לחבירו כלל כנ"ל.
הערות
- 257. דמע"ב) : בה: דמע"ב.
- 258. יהי אור : בראשית א, ג.
- 259. ויהי ערב כו' יום אחד : בראשית א, ה.
- 260. לא אתיהיב : ב: ולא יהיב. ה: ולזאת לא יהיב.
- 261. ויותירו ממנו עד בוקר : בשלח טז, כ [בדילוג].
- 262. ויפק : ה: ויפג.
- 263. מז' מדות דתהו. . שביר[ה : נסמן לעיל מב, ב.
- 264. וימלוך וימ"ת : וישלח לו, לב ואילך.
- 265. שאין מלכות נוגעת בחברתה : ברכות מח, ב.
- 266. וימלוך תחתיו : וישלח לו, לג.
- 267. זת"ז : נסמן לעיל פ' שמות מד, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.