קצ, א

אימא תתאה²⁷⁰ כו' כנ"ל בענין אמת ואמונה כל זאת כו') (וכדוד מ"י שהי' בבחי' כח²⁷² הביטול בתכלית למל' דאצי' שהי' מרכבה²⁷¹ לשם והי' מלך על ישראל בהתנשאו' על עם דוקא²⁷³ כדוגמא דבחי' מל' [ה]עליון שכלול מב' הפכים דב' בחי' אין הנ"ל). אך הענין הוא דצ"ל תנאי עוד בזה והוא במה שהעלול צ"ל בריחוק מקום מן העילה כו' כמ"ש למעלה וא"ל לא יוכל להתהפך מבחי' אין וביטול כזה להיות ראש ומשפיע למקבלים הימנו כו', וענין בחי' ריחוק מקום הזה היינו ענין ובחי' הפרסא המפסקת בין אצי' לבריאה כידוע שכדי שיהי' הפרסא והבדלה בריחוק מקום לבחי' אין הב' של היש דנבראי' בע"ג מבחי' אין הא' בחי' ביטול במציאות בחי' חשך סתרו הנ"ל הנה זהו ע"י בחי' הפרסא המבדלת ביניהם, דלפני בחי' הפרסא הזאת שם המל' בבחי' אין הא' שנק' חשך ואחר ההעלם מחיצה זו שנק' פרסא הוא שנעשה המל' כתר לבריאה כמ"ש בע"ח דהמל' בוקעת המסך²⁷⁴ ונעשה ע"י לבריאה כו', וזהו ענין ההבדלה שנעשה בין האור והחשך כמארז"ל בתחלה היו האור והחשך משתמשים [בערבוביא²⁷⁵ ואח"כ הבדיל ביניהם וכמ"ש ויבדל אלקי'²⁷⁶ בין האור ובין החשך כו' דמשמע שקודם ההבדלה הזאת הי' אור וחשך משתמשים יחד] בערבוביא כו', וזהו פלא לכאורה איך יוכלו ב' הפכים דאור וחשך להיות משתמשים כא' דאם יש אור אין חשך ובמקום חשך אין אור כו', הענין הוא דזה עצמו שמתחלק ולא יאיר [אור] במקום חשך זהו נעשה אחר ההבדלה דוקא כמו שאנו אומרי' בתפלת ערבית גולל אור²⁷⁷ מפני חשך דמשמע שהי' אור תחלה אלא שגללו מפני החשך ונכלל בחשך וכן גולל חשך מפני אור הבא אחריו כו' וד"ל. וביאור דבר זה היינו ענין²⁷⁸ ההבדלה דפרסא הנ"ל בין חשך שהוא בחי' ההעלם דבחי' אין הא' הנ"ל כמו שהוא²⁷⁹ דאוכם הוא לגבי עה"ע [כ]נ"ל שבלתי יכול להתגלות²⁸⁰ לעולם וכח"ס שנק' רז[א] דרזין [oldpage_544] ּ וכמעיינות תהום (כמשי"ת) והי' בחי' אור שהוא אין הב' מה שיוכל לבא בגילוי מאין ליש בטל ונכלל²⁸¹ בהעלם זה ושניהם כא' משתמשין יחד [כ]ענין הנ"ל בב' דעות ד"ע וד"ת שסובלם יחד וא[י]נם ב' הפכים הם כלי²⁸² לגבי יש האמיתי עצמו כו'). אך כדי שיובדל ויופרש בחי' אור זה שנק' אין של היש מאין הנעלם דחשך סתרו הי' צ"ל ע"י בחי' הבדלה שנק' פרסא דוקא וא"ל הי' החשך והאור משתמשין יחד כו' ולא הי' נמשך להיות שרש ומקור ליש מוגבל דנבראי' וכמ"ש ויבדל אלקי' כו' (וענין פרסא זו ית' בסמוך).