קא, ג

חו"ב שבנפש האדם שהחכ' נק' אין ובינה נק' יש²²¹, והוא ענין הברקת אור השכל שנק' התחכמות וכה"ג ממקורה מלמעלה מן השכל ונמשך לבינה להיות נתפס ומובן בהשגה ממש שנק' יש בהתפשטות אורך ורוחב כידוע. אך כ"ז בחו"ב שבאדם בדבר מה שיכול להשיגו בכלי מוחו ודעתו במהות שלו כמו חכ' ושכל שיבינו וישיגו ממש או שישיג בחכ' של חכם גדול שיש לו ערך ויחוס עם שכלו ודעתו. אבל למעלה באורות דאצי' וכה"ג במה שנשתלשל בבי"ע אין לחו"ב שבאדם שום השגה ותפיסא במהות כלל כנ"ל, רק בבחי' השגת המציאות לבד ולא במהות כלל כנ"ל באורך, דהיינו שישיג שיש מציאות דחו"ב גם למעלה באצי' אבל אין זה השגה במהו"ע דחו"ב דאצי' כלל כנ"ל, וכך כ"ש וק"ו א"א לומר שישיג אדם בחו"ב שבנפשו לאא"ס עצמו כמו שהוא רק בדרך השגת המציאות לבד כנ"ל. דהנה כמו שבחו"ב דאדם למטה לא ישיג למהו"ע נפשו ממש כמו שהיא להיותה למעלה הרבה מכח החו"ב שנמשך ונסתעף מן עצם הנפש עד שנק' נפש השכלי'²²², כי הנפש עצמה למעלה גם מן כח הרצון ועונג כידוע שהנפש עצמה אור פשוט והיולי בתכלית מושלל לגמרי מן כל הכחות המסתעפי' ממנה כו', וא"כ איך יכול להשיג בחו"ב שבנפשו לבחי' אור עצמות נפשו ממש רק שיכול הוא להשיג איכותה בבחי' השגת המציאות לבד דהיינו איך שהנפש היא רוחניות ומושללת מכל תואר גשם והגבלה בכלי כו' וכה"ג וגם זה עצמו איך שכחות שלה אף חו"ב ורצון כלא חשיבי לגבה כו'.

וע"ד כ"ז יובן ג"כ למעלה בדוגמא דדוגמא עכ"פ בבחי' חו"ב דאצי' שנמשכו בגילוי מן ההעלם דחו"ב שבעצמו' המאציל שנק' חכים ולא בחכ' כו' כנ"ל דהגם שבחי' אורות הללו דחו"ב דאצי' אף שהן בבחי' כלים מוגבלים (כמו חכ' מוחא²²² כו' דמוחא זה היינו כמו כלי מוח החכ' באדם שהוא קר ולח²²³ ומסוגל לצורה זו דאור החכ' להשכיל כל שכל מן ההעלם לגילוי כמו נקודה כנ"ל), עכ"ז הרי א' דאיהו וחיוהי וגרמוהי כו' כולא חד בבחי' א"ס שהן או"כ, ובפרט או"כ דחו"ב במוחי' דחו"ב שע"ז א' קנה חכ' קנה [בינה²²⁴ ב"פ קנה] גימ' ש"י²²⁵ ששרשם מאור הכתר שהחכ' מאין תמצא²²⁶ כו' כידוע. וחו"ב הללו הן מקוריים כלליים לכל בחי' חו"ב שנמצא למטה עד חו"ב שבנפש אדם כמו חכמת שלמה שא' וה' נתן חכמה לשלמה הרבה מאד²²⁷ בבחי' א"ס²²⁸ כח"ע דאצי' כו' (דחכמת שלמה הוא בחי' ח"ת²²⁹ ששרשה בח"ע²³⁰ דחכ' בראש כידוע). אך א"א לומר דחו"ב הללו הן