ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת שמות</h2><h3>ויאמר ה' אל משה מה זה בידך</h3>מב, ג

מב, ג

להיותו למעלה מן המות שנמשך ע"י הנחש כחטא עה"ד טו"ר כו'), (וכך הוא ענין האות השני במה שנעשה ידו מצורעת כשלג250 וישב ידו אל חיקו ויוציאה והנה שבה כבשרו251, דידוע בבחי' צרעת שבנגעים שהוא שורש יניקת החיצונים להיות שם הסתלקות אור אבא שהוא החכ' דאדם וכמ"ש בתרגום צרעת סגירו252 דנהורא עילאה253 כו' כמ"ש במ"א באריכות, וציוה לו להשיב ידו לחיקו ויוציאה והנה שבה כבשרו להורות שגם הטמא טהור יהי' כמ"ש מי יתן טהור מטמא254 לא אחד דלגבי פנימי' ח"ע ששם עצמו' אוא"ס ממש גם הנגע יהפך לענג255 כו' וכנ"ל וד"ל (ולהיות256 קליפה דנגע צרעת באדם קשה יותר מקליפה דנחש ונק' נגעי בנ"א257, ע"כ א' ואם לא יאמינו לך258 לקול האות הראשון והאמינו לקול האות האחרון כו'259, ואם לא יאמינו260 בשני האותות האלה ולקחת ממימי היאור כו' שהוא אות גמור על ליקוי שרשי יניקות פרעה ומצרים מנהר נילוס שנהפך לדם ביבשת כו' ולא יתנשא לומר לי יאורי כו' וכנ"ל שבזה הי' כללות המופתים וד"ל.

[י] והנה בפ' וארא בשליחות ששלח ה' למשה ואהרן לפרעה אמר כי ידבר אליכם פרעה261 תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין כו' עד ויבלע מטה אהרן262 את מטותם, ויש להבין בזה למה לא עשה אהרן גם זה שיהפך התנין למטה כמו שציוה למשה ויהי למטה בכפו, אשר ודאי החרטומים לא היו יכולים לעשות כן, וא"א לומר דלגבי ישראל הוצרך להראות להם האות שנהפך הנחש למטה [oldpage_118] ּ להיות בלי פירוד כלל גם ברוב הצמצומים כנ"ל ולא לפרעה ומצרים, הנה263 לפרעה הי' צריך להראות ביותר שלא יהי' בבחי' פירוד מאלקות ולא יאמר לי יאורי כו'. אך באמת גם זה עשה אהרן לפני פרעה שנהפך התנין למטה שהרי א' ויבלע מטה אהרן את מטותם, דהיינו אחר שחזר ונעשה מטה כפרש"י264, וא"כ גם החרטומים עשו כן שנהפך תנינים שלהם למטה כמ"ש ויבלע מטה אהרן את מטותם כו', אלא

הערות

  1. 250. ידו מצורעת כשלג : שמות ד, ו. ראה גם לעיל כ, סע"ב ואילך.
  2. 251. וישב ידו. . כבשרו : שם ד, ז [בדילוג].
  3. 252. בתרגום צרעת סגירו : ראה ת"א תזריע יג, ג.
  4. 253. צרעת סגירו דנהורא עילאה : ראה זהר תזריע מט, ב. ביאוה"ז תזריע עב, א. עג, ב. ע"ח (שער לאה ורחל) של"ח, פ"ז. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' תכג ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תנג וע' תעג ואילך.
  5. 254. מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' פט.
  6. 255. הנגע יהפך לענג : נסמן לעיל כ, ג הערה 840.
  7. 256. וד"ל (ולהיות : בג: וד"ל) ולהיות כי. דהז: וד"ל) (ולהיות כי.
  8. 257. נגעי בנ"א : שמואל-ב ז, יד. ראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקלט. וש"נ.
  9. 258. ואם לא יאמינו לך [דזי: ניתוסף: כו'] : שמות ד, ח [ושם : והי' אם. בדילוג].
  10. 259. כו' : כ"ה גם בהכת"י.
  11. 260. ואם לא יאמינו : שמות שם, ט [ושם: והי' אם. . לשני (וכ"ה באו). בדילוג].
  12. 261. כי ידבר אליכם פרעה : וארא ז, ט [בדילוג].
  13. 262. ויבלע מטה אהרן : שם ז, יב.
  14. 263. הנה : גהזי: אדרבא.
  15. 264. כפרש"י : עה"פ. ובשבת צז, א ד"ה נס. וראה לקו"ש וארא (כרך כו) ע' 49 ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.