ה, ד

שיקומו האבות ומשה כו' שהן ז' רועים²⁶¹ ששרשם בחכמה ומדות דא"ס עצמו כי אור א"ס עצמו לאו מכל אינון מדות כלל כמ"ש אנת הוא חד²⁶² ולא בחושבן י"ס כלל אפי' בהעלם וד"ל).

[ט] והנה מובן ממילא שלפי הנ"ל בענין העליות ממדרגה למדרגה העליונה ממנה כמו מגעה"ת לגעה"ע וכן מעוה"ז לגעה"ת צריך להיות תחלה בחי' ירידה שהוא הבירור והתיקון כדי להיות ראוי לעלי' זאת למקום הגבוה בערך נבדל ממדרג' הראשונה, כמו שבעליות הנשמות מגעה"ת לגעה"ע יש נהר דינור²⁶³ מפסיק ביניהן שבו טובלים הנשמות שמתבטלי' שם ממציאותם הראשון לגמרי עד שאינם נתפסי' בבחי' יש ודבר מה ממהות ועצם הראשון, וזהו ע"י בירור וצירוף דוקא שמבררם ומלבנם בליבון [oldpage_16] ּ יותר והוא הצער דטבילה זו בנה"ד של אש רוחני ודק כאש המצרף לכסף שמצרף ומברר הסיגי' הדקים ביותר עד שנהפך למהות אחר נקי וברור ביותר, לפי שכל העונג האלקי וההשגו' שהי' להם בגעה"ת כגשמיות וגסות יחשב לגבי עונג העליון שבשכל וחכ' דגעה"ע (דאימא מקננא בכורסייא²⁶⁴ כו' שהוא בינה שבמל'), להיות שאין ערך כלל בין עונג ושכל שבמדות ומעשה לעונג ושכל שבמוחי' ומח' וכנ"ל (דמסוף מדרג' דמח' נמשך לדבור וכן משכל למדות שבלב כו'), וכמו שאין ערך כלל לעונג ושכל דעשי' בפו"מ לעונג ושכל שבדיבור כנ"ל. וכמו"כ בעליות הנשמות מעוה"ז לגעה"ת שכ"ש הוא שאין ערך כלל לתענוג ושכל ומדות גשמיי' שמורכבי' מד"י גשמיי' שהנשמה היתה מלובשת בהן כל ימי חיי' אפי' במח' ומדות טובי' כמו באוי"ר ושכל והשגה ועונג אלקי בתורה ותפלה כו' כאשר יבאו לעלות לגעה"ת שהעונג וחכ' ומדות דשם נבדל בערך לגמרי בבחי' קדושה האלקי' שמובדל ומופשט מכל רע ופסולת לגמרי בלי שום תערובות כלל, וגם בחי' העונג והשכל דקדושה האלקי' הרי הוא בבחי' אלקו' ממש שאין לעונג ושכל האלקי המצומצם בנשמה בהיותה בלבוש שק דנה"ט ערך לזה העונג והחכ' כלל וכגשמיות התענוג יחשב כעונג שבמאכל הגשמי וכה"ג כו', ואפי' עונג שבשכל האנושי וגם מה שבשכל האלקי דנשמה בעוה"ז במס"נ בק"ש וכה"ג כגשמיות ממש יחשב שם (וכידוע שגם קרקע הג"ע למעלה מרוחני' דד"י²⁶⁵ ארמ"ע²⁶⁶ דעוה"ז כו'), וע"כ יש להט החרב המתהפכת²⁶⁷ כו' בגעה"ת