קכ, א

במצה בבחי' מעבר בעלמא עכ"פ שיוכל לעבור גם עליהם כנ"ל, לפי שבמצרים היו כנס"י בבחי' הקטנות שלא הי' בהם גילוי אוא"ס ב"ה ג"כ רק בדרך מעבר²⁵⁵ [oldpage_298] ּ בלבד כמ"ש ואעבור עליך וארא"ך²⁵⁶ בהעברה בעלמא רק שזה הי' מבחי' הפנימי' ועצמי' שלו וכמ"ש בדמייך חיי²⁵⁷ שיהי' כלים גמורים למ"ת ולפי שהמצה שרש ומקור למ"ת כנ"ל. ומה שלא הי' רק בדרך מעבר כמ"ש ואעבור עליך היינו לפי שעדיין לא הי'²⁵⁸ בחי' הרצוא דמדות דבינה עד שספרו הספירה שנעשה עי"ז בחי' גדלות המוחי' דאבא במ"ת כשנהפך הרצוא לשוב כנ"ל, והוא בעמדם בה"ס דכתיב וירא העם וינועו שאז קיבלו הגילוי דגדלות החכמה בכלים שלהם ממש, אך ביצ"מ הי' כ"ז בהעלם ובכח ומקור לכ"ז הגילוי כנ"ל בענין הדילוג כו'. וידוע שבמ"ת ירדה גם המרכבה העליונה למטה כמ"ש וירד ה'²⁵⁹ כו' וע"כ צריך לשתות הד' כוסות דיין שיהי' גם ע"י²⁶⁰ המלאכים מבחי' אור אבא שבהעלם בדרך מעבר עכ"פ כדי שיהי' גילוי אור דח"ע [דתורה] גם בהן בירידתן במ"ת, לפי שכל ענין המצות דפסח במצה [ויין] הכל הכנה רב[ה] למ"ת דוקא לבא מן ההעלם אל הגילוי כנ"ל בענין קטנות דאבא שבמצה שמביא לידי בחי' גדלות דאבא במ"ת מטעם המבואר למעלה וד"ל.

והנה להבין כל הנ"ל בתוס' ביאור, יש להקדים תחלה בשרש ענין יו"ט דפסח שיש [בו] יתרון מעלה על שאר היו"ט אע"פ שנק' מקראי קדש²⁶¹ והוא ע"י מצות המצה דוקא. דהנה בכל יו"ט שנק' מקרא קדש היינו שהוא בבחי' מוחי' דאימא בלבד רק שמקבל מבחי' אור אבא בדרך יחוד דאו"א שזהו רק תוס' אור חדש ממוחי' דאבא שנק' קדש שבא בשפע דבחי' נה"י דאבא בנה"י דאימא ולא ממהו"ע דאור אבא כלל וכלל²⁶², וגם השבת עצמו שנק' קדש כמ"ש ושמרתם את [ה]שבת²⁶³ כי קדש היא לכם אין זה ממהו"ע דאבא כו'. וביאור הענין ידוע שגם בחול יש יחוד או"א וכמ"ש דאו"א זיווגייהו תדיר ונק' תרדל"מ²⁶⁴ לעלמין כו' רק שהוא חיצוני' השפע, והענין הוא כידוע שהחכ' נק' אין והבינה נק' יש²⁶⁵ ושפע זו דחו"ב מאין ליש תמידית היא כמשל מעין הנובע בנהר שא"א לנהר בלא מעיין כך א"א להשגת והבנת השכל בלא מקור הנובע [שהוא נביעת הברקת אור החכ' מבחי' אין ליש בתמידות בכל רגע ממש וכאשר נפסק המקור הנובע] את השכל ממילא אין מציאות שכל מושכל בהשגה כלל. וכך יובן בענין יחוד דחו"ב למעלה שנק' תרדל"מ כו' שא"א