סד, ב

העצמו' ששם מקבלים גם אוה"ע כו', שזהו מצד בחי' ההסתלקו' בבחי' רצוא בעצמו' ההתנשאות דקמי' כולא כלא ממש כו'. אמנם בזה עצמו גם בהיותם בגלות מצרים הובדלו ישראל מאוה"ע, שגם בבחי' רוממו' דעצמו' ממש ישראל הן עלו במחשבה²¹² הפנימי' ועצמו' כמ"ש יבחר לנו את נחלתינו²¹³ כו', ולא ישרה שכינתו רק בישראל לבד כמ"ש ונפלינו כו'. וזהו הרבותא יתירה שא' או הנסה אלקי'²¹⁴ לקחת לו גוי מקרב גוי כו', שנבדלו ישראל להיות מיוחדי' לשפע הפנימי' ועצמו' גם בהיותם בגלות מצרים שהרי נגלה עליהם שם מלך מלכי²¹⁵ כו', ונתייחדו המה דוקא לקבלת התורה פב"פ מאנכי מי שאנכי כו' ולא עם אחר זולתם, וכמו ששלח לפרעה ע"י משה שלח את בני ויעבדני²¹⁶ בני בכורי ישראל²¹⁷ כו' וד"ל. וזהו מי כה' אלקינו²¹⁸ המגביהי לשבת המשפילי לראות²¹⁹ בשמים ובארץ כו' מקימי מעפר דל²²⁰ כו', ולכאורה מה שייכות יש למ"ש מקימי למ"ש תחלה המגביהי המשפילי כו'. אך הענין הוא דמקימי מעפר קאי ארישא דקרא שא' מי כה' אלקינו דוקא שמיוחד לעמו ישראל דוקא להיות אלקינו, וההוראה לזה הוא כאשר מגביהי לשבת בבחי' הרוממו' בעצמותו ממש, ואע"פ שמגביהי לשבת למעלה מעלה מ"מ כשמשפיל א"ע ביריד' והשתלשלו' למטה בשמים וארץ אע"פ שהכל שוין עכ"ז לא ישרה שכינתו רק בישראל. וז"ש מקימי מעפר דל שהוא השכינה²²¹ שבגלות, כי גם בגלות שעולה הוא ית' ברוממו' דעצמו' כמ"ש המגביהי לשבת כו' (אלכה אשובה²²² אל מקומי ממש), נבחרו שם דוקא ישראל לעם סגולתו²²³ כמ"ש כי הוא עשנו²²⁴ ולא²²⁵ אנחנו עמו וצאן מרעיתו כו' יעקב חבל נחלתו לפי שחלק הוי' עמו²²⁶ ממש כו וכמו שאו' הבוחר בעמ"י²²⁷ כו'. וזהו שבמ"ת דוקא ירדה שנאה לאוה"ע שמפני זה נק' סיני²²⁸ כידוע, דמשמע שקודם לכן לא הי' שנאה לאוה"ע כלל שהיו הכל שוין מצד בחי' הרוממו' כנ"ל, ואמנם במ"ת גם בבחי' הרוממו' דעצמו' ממש נבדלו ישראל לקבלת התו' פב"פ וממילא ירד[ה] שנאה לאוה"ע וד"ל.

[oldpage_188] ּ ובכ"ז ²²⁹ יתורץ טעם גזירת גלות מצרים למה הוצרכו להיות בגלות דוקא תחת שר של מצרים כו', ואם בשביל שיהי' להם עלי' אח"כ שזה תלוי בירידה ושפלות ויסורים