קפט, ג

כו' (וכמו הלבנה בקירובה אל השמש שכל אור השמש בעצמו מאיר עליו אף שהוא בבחי' חשך אז, זהו יותר [נ]עלה מהארת אור הלבנה שמאיר לארץ שנק' הארה דהארה מעצם אור השמש לבד כו' כידוע) וכשר לפני המלך אף שהוא בביטול גדול לפני[ו] יותר עליון הוא [oldpage_542] ּ מכמו שיהי' ראש ושר למדינה בריחוק[ו מאור פני מלך] וכענין הוי זנב לאריות כו'. וממילא יובן מזה בדרך כלל בכל עו"ע שכל עלול נק' עילה לגבי העלול שמקבל ממנו ונק' עלול לגבי העילה שלו, [ד]בודאי מה שהוא בבחי'²⁴⁶ מקבל בקירוב מעילתו אף שהוא בביטול במציאות ממש כו' זהו מעלה ומדרגה שלו הרבה יותר ממה שהוא נעשה בחי' ראש ומשפיע לעלול שלו בריחוק מהעילה שלו כו'.

וזהו שאנו אומרים [אמת] ואמונה כל זאת וקיים עלינו²⁴⁷ והול"ל וקיימת עלינו בלשון נוק' אחר שא' ואמונה כל זאת כו' לשון נקבה, אך לפי שבחי' מל' שנק' אמונה היא תחלה בחי' מקבל מאמת דאיהו אמת ואיהי אמונה²⁴⁸ (שזהו ע"ס דז"א ונוק'²⁴⁹ אמת דתו' כו' ובחי' מל' בחי' מקבל מהאמת הזה ונק' אמונה, וזהו כללות התרי"ג מצות²⁵⁰ שהעמידן על אחת²⁵¹ שהיא אמונה, ולמעלה יותר זהו בחי' מל' דא"ס שנק' אמונה רבה כו' ²⁵²בחי' שמי' רבא²⁵³ כו' שהוא כלי קיבול [ל]אמיתת מהו"ע ית' ממש דלמתב"כ וכנ"ל, ואח"כ נעשה המל' כתר ועתיק לבריאה שהוא בחי' אין הב' של היש כו', וזהו וקיים עלינו לשון דכר, דבחי' נוק' [ד]תחלה למעלה מבחי' ד[כ]ר זה כו', אדרבה כל מה שיש ביכולת המל' להיות ראש לשועלים²⁵⁴ [ב]בי"ע אינו רק ממה שהי' תחלה בבחי' נוק' בביטול המציאות (שזהו בחי' ד"ע שנק' חשך שלמעלה וקודם לאור כברייתו ש"ע כו' כנ"ל). וזהו כי אל דעות הוי'²⁵⁵ ד"ע וד"ת ולא ולו נתכנו עלילות²⁵⁶, [ד]מצד בחי' ד"ע שמיש לאין שהוא אין הא' ולא בא' דאם צדקת²⁵⁷ כו' להיות[ו] למעלה מבחי' מקור להשפיע לעולמות כנ"ל, ומצד בחי' ד"ת שנק' מקור לבריאה אין של היש ולו נתכנו בוי"ו, וב' הדעות סובל ב' הפכים²⁵⁸ כא' דשניהם שוין לגבי בחי' העצמו' דא"ס ממש וד"ל (וזהו ג"כ מארז"ל ע"פ עקב ענוה יראת ה'²⁵⁹ דמה שעשתה יראה שהוא בחי' המל'²⁶⁰ על עם נפרד עטרה לראשה בבחי' כתר מל' (שזהו בחי' אין הב' דמל' דאצי' נעשה ראש לשועלי' בבי"ע כנ"ל), עשתה ענוה עקב לסוליתה שהוא בחי' המל' כמו שהיא בטלה במקורה במח' דבינה שנק' עקב ענוה בחי' אותיות [ה]מח' כו' בביטול חשך [ו]העלם כנ"ל, זהו אין הא'