ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת בא</h2><h3>ועבר ה' לנגוף את מצרים</h3>צא, ב

צא, ב

גשמי [ש]משמש יציאה מן הבית [מבפני'] לחוץ כו', ואם אין פתח הי' הכל סתום וגנוז בבית אין דבר מה יוצא משם כו' וד"ל (וכמו שעיקר שלימות הרצון והשכל ומדות לבא לידי מעשה בבנין וחסד בפו"מ או בשפע דבר חכ' אינו אלא ע"י הדיבור דוקא. כך הוא למעלה בדבור העליון דכתי' כי אמרתי עולם חסד [יבנה ע"כ] כו'210 גם בחי' שלימות דרצון וחכ' דמע"ב הוא כאשר יצא[ו] מן ההעלם לגילוי בפה [העליון] שנק' פתח כמ"ש פיה פתחה בחכ' וכן בד"ת). והנה כמו"כ תועלת השני דפתח העליון לשמש כניסה מחוץ לפנים שזהו כל בחי' העלאות מ"נ דמלאכים ונשמות דבי"ע שכולן עולין בכל חדש ושבת211 להשתחוות לפני הוי'212 בבחי' האצי' ממש לאשתאבא בגופא דמל[כא213 ממש], כידוע בענין עליות העולמות בכל ערב שבת214 כי זהו215 ג"כ ע"י המל' שנק' פתח ושער כמ"ש זה השער להוי'216 דאצי' [ו]כמ"ש יעקב וזה שער השמים217 כו', וגם כל העלאות ובירורי' דרפ"ח כו' עולין הכל בבחי' המל' דוקא גם בקרבנות ועבודות שבבהמ"ק כמ"ש בזא"ת יבא אהר"ן218 כו' כמ"ש בזהר ולמטה הוא שנק' פתח אהל מועד219 כו' (והוא ענין היראה תתאה שנק' זאת220 שעז"א פתח[י] לי כו' שאם אין יראה221 אין חכ' כו', וזהו שת"ח שאין בו יר"ש222 דומה לגזבר223 כו' כמ"ש במ"א). וידוע דרוח אייתי רוח224 ואמשיך רוח שע"י העלאת מ"ן דעולמות שעולין באצי' אח"כ נמשך המשכת מ"ד דחסדים עליונים דאצי' בבי"ע ה"ז נק' בשם יציאה מפנים לחוץ שהוא דוקא ג"כ ע"י בחי' הפתח שהוא בחי' המל' אחר שנק' שער [ל]ה' כנ"ל שמשמש כניסה ויציאה שזהו עיקר התועלת דאוהל כו' וד"ל.

ומעתה י"ל בענין צורת הפתח הזה [oldpage_קכט] ּ שהוא המשקוף וב' המזוזות דוקא ואם לא בציור כזה אינו נק' פתח כלל והיינו שהמשקוף העליון מחבר הוא לב' המזוזות דימין ושמאל והוא המחזקם ומקיימם ובלעדו אין להם קיום, ולכך המזוזות דימין ושמאל נשלבים בתוך המשקוף שיחזקם ויחברם [יחד] ואין פתח בלא משקוף וב' מזוזות לימין ושמאל דוקא. ולכאורה אין מהצורך לתועלת הפתח לשמש כניסה ויציאה במשקוף וב' מזוזות דוקא כי גם [ב]פתח חל[ו]ל לבד יהי' תועלת לזה, ולמה דוקא בב' מזוזות ולא בג' וד' כו', אך הנה ענין צורת הפתח במשקוף וב' מזוזות מורה על יחוד מקום הפתח שבו יהי' הכניסה ויציאה לכל ולא במקום אחר זולתו כו'. ויובן דוגמתו למעלה

הערות

  1. 210. כו' : בד: ליתא.
  2. 211. ונשמות. . עולין בכל חדש ושבת : נסמן לעיל פ' שמות לה, ב.
  3. 212. להשתחוות לפני ה' : ישעי' סו, כג [בדילוג].
  4. 213. לאשתאבא בגופא דמל[כא] : נסמן לעיל ה, ב.
  5. 214. עליות העולמות בכל ערב שבת : ראה פע"ח (שער השבת) שי"ח, פ"ו ואילך. שע"ת לג, סע"ד. ש"א כח, א. לקמן פ' ויקהל תלז, א.
  6. 215. כי זהו : בד: כו' (ו)זהו.
  7. 216. זה השער להוי' : תהלים קיח, כ. ראה זהר בהקדמה ז, ב (ובמפרשים שם). (רע"מ) תרומה קנח, א (ובאוה"ח שם). מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' מט וע' נז. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תו.
  8. 217. וזה שער השמים : ויצא כח, יז.
  9. 218. בזא"ת יבא אהר"ן : אחרי טז, ג. ראה ת"ז בהקדמה (יא, סע"ב). פרדס (שעה"כ) שכ"ג, מערכת זאת.
  10. 219. פתח אהל מועד [ב' תיבות אחרונות ליתא בד]: תצוה כט, ד. ועוד.
  11. 220. היראה. . זאת : ראה זהר אחרי נו, ב. בהר קח, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' סב. וש"נ.
  12. 221. שאם אין יראה : אבות פ"ג, מי"ז.
  13. 222. ת"ח שאין בו יר"ש : ראה שבת לא, סע"ב [כגי' הר"ח — ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשב. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' פג. וש"נ]. לקמן פ' בשלח רכז, ב.
  14. 223. ת"ח. . דומה לגזבר : ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא שם ע' תשטו.
  15. 224. דרוח אייתי רוח : נסמן לעיל פ' וארא סג, ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.