צא, ב

גשמי [ש]משמש יציאה מן הבית [מבפני'] לחוץ כו', ואם אין פתח הי' הכל סתום וגנוז בבית אין דבר מה יוצא משם כו' וד"ל (וכמו שעיקר שלימות הרצון והשכל ומדות לבא לידי מעשה בבנין וחסד בפו"מ או בשפע דבר חכ' אינו אלא ע"י הדיבור דוקא. כך הוא למעלה בדבור העליון דכתי' כי אמרתי עולם חסד [יבנה ע"כ] כו'²¹⁰ גם בחי' שלימות דרצון וחכ' דמע"ב הוא כאשר יצא[ו] מן ההעלם לגילוי בפה [העליון] שנק' פתח כמ"ש פיה פתחה בחכ' וכן בד"ת). והנה כמו"כ תועלת השני דפתח העליון לשמש כניסה מחוץ לפנים שזהו כל בחי' העלאות מ"נ דמלאכים ונשמות דבי"ע שכולן עולין בכל חדש ושבת²¹¹ להשתחוות לפני הוי'²¹² בבחי' האצי' ממש לאשתאבא בגופא דמל[כא²¹³ ממש], כידוע בענין עליות העולמות בכל ערב שבת²¹⁴ כי זהו²¹⁵ ג"כ ע"י המל' שנק' פתח ושער כמ"ש זה השער להוי'²¹⁶ דאצי' [ו]כמ"ש יעקב וזה שער השמים²¹⁷ כו', וגם כל העלאות ובירורי' דרפ"ח כו' עולין הכל בבחי' המל' דוקא גם בקרבנות ועבודות שבבהמ"ק כמ"ש בזא"ת יבא אהר"ן²¹⁸ כו' כמ"ש בזהר ולמטה הוא שנק' פתח אהל מועד²¹⁹ כו' (והוא ענין היראה תתאה שנק' זאת²²⁰ שעז"א פתח[י] לי כו' שאם אין יראה²²¹ אין חכ' כו', וזהו שת"ח שאין בו יר"ש²²² דומה לגזבר²²³ כו' כמ"ש במ"א). וידוע דרוח אייתי רוח²²⁴ ואמשיך רוח שע"י העלאת מ"ן דעולמות שעולין באצי' אח"כ נמשך המשכת מ"ד דחסדים עליונים דאצי' בבי"ע ה"ז נק' בשם יציאה מפנים לחוץ שהוא דוקא ג"כ ע"י בחי' הפתח שהוא בחי' המל' אחר שנק' שער [ל]ה' כנ"ל שמשמש כניסה ויציאה שזהו עיקר התועלת דאוהל כו' וד"ל.

ומעתה י"ל בענין צורת הפתח הזה [oldpage_קכט] ּ שהוא המשקוף וב' המזוזות דוקא ואם לא בציור כזה אינו נק' פתח כלל והיינו שהמשקוף העליון מחבר הוא לב' המזוזות דימין ושמאל והוא המחזקם ומקיימם ובלעדו אין להם קיום, ולכך המזוזות דימין ושמאל נשלבים בתוך המשקוף שיחזקם ויחברם [יחד] ואין פתח בלא משקוף וב' מזוזות לימין ושמאל דוקא. ולכאורה אין מהצורך לתועלת הפתח לשמש כניסה ויציאה במשקוף וב' מזוזות דוקא כי גם [ב]פתח חל[ו]ל לבד יהי' תועלת לזה, ולמה דוקא בב' מזוזות ולא בג' וד' כו', אך הנה ענין צורת הפתח במשקוף וב' מזוזות מורה על יחוד מקום הפתח שבו יהי' הכניסה ויציאה לכל ולא במקום אחר זולתו כו'. ויובן דוגמתו למעלה