עו, ד

אלקינו המגביהי לשבת המשפילי²⁹⁸ לראות כו' מגביהי לשבת בהעלם אחר העלם ומשפילי למטה²⁹⁹ כו' כמ"ש במ"א). וזהו כללות ענין פסוד"ז שהוא רק להוסיף ולהבהיק אור גדול בשם הוי' וכמו הללו את שם הוי'³⁰⁰ כו' והעיקר לי"ה דשם הוי' כמו הלל[ו] י"ה כו' והן ב' מדרגות דהעלם וגילוי הוא בכללות הנ"ל³⁰¹ כמ"ש כי בי"ה כו', והוספה זאת או להבהיק האור צריך שיבא מלמעלה מעלה מב' מדרגות הללו והוא מעצמות ומהות א"ס ב"ה ע"כ העיקר הוא בת"ל ארוממך אלקי המלך כדי שיתברך שמך העצמי ממש לע"ו גם בבחי' העלם וגילוי דסובב וממלא [שממילא] יוכל להיות תוס' אור גדול בי"ה דשם הוי' בכלל ובפרט וד"ל. וזהו שבפסוק [ראשון] דת"ל הוא בכמ"ל ואח"כ א[ו]מר בכ"י אברכך כו' בחו"ב ואח"כ גדול ה' במדות שלו בחג"ת³⁰² ואח"כ דור לדור כו' במו"ד שנמשך בעלמין סתימין ועלמין דאתגליין בנשמות ומלאכים³⁰³ שמקבלים מהדר כבוד הוד³⁰⁴ מל[כותו] הארה דהארה כו', שכ"ז הוא הכנה להיות גם מלאכים ונשמות מהללים לשם הוי' עד השמים והארץ שאמר הללו את ה' מן השמים וכה"ג, וכ"ז הוא בבחי' ההעלאה כדרך שמסדרים שבחו של מלך תחלה ואח"כ כאשר מבקשים ממנו ברכה מברכים אותו שהוא ענין ויברך דוד את ה' כו' וד"ל.

והנה אחר פסוד"ז אומר שתים לפניה [שהן] יוצ"א ואה"ר³⁰⁵ כו' ברכת יוצ"א מדבר בביטול המלאכים בשיר ושבחה שכולם משבחים ומפארים כו', והקדים תחלה של³⁰⁶ שרש המלאכים כמ"ש מה רבו מעשיך³⁰⁷ כולם בחכמה עשית ועכ"ז הוא מלך מרומם לבדו כו' וע"כ ברחמיך הרבים כו' וכ"ז עד יוצר המאורות הוא בבחי' ממכ"ע שהוא שם אלקים שורש העולמות והמלאכים שא"א להם כלל לעלות וליכלל בשם הוי' דבחי' סובב להיותו למעלה מעלה [מ]מקור חוצבה כידוע. אבל ברכה שני' דאה"ע אהבתנו מדבר בשרש הנשמות למעלה שהוא [שם הוי' ד]בחי' סובב בכללות כנ"ל³⁰⁸, ע"כ אמר אה"ע אהבתנו [כו' שיומשך עוז אה"ר ששרשה בעצמו' דא"ס ב"ה ממש ע"כ נק' אה"ע בבחי' נצחי'] כמא' אה"ר אהבתיך³⁰⁹ ע"כ משכתיך חסד פי' שממשיך ומעורר אה"ר דכנ"י, וזהו [אבינו] אב כו' עד והאר עינינו בתורתיך ודבק לבינו ויחד לבבינו לאוי"ר כנ"ל שכ"ז הכנה להיות התפעלות האהבה דכל לבבך כו' בק"ש אמיתי', והוא לפי שאה' זאת דואהבת [את] ה' אלקיך בכל לבבך³¹⁰ כו' הוא דוקא למהו"ע א"ס ב"ה [ממש] כי כל מס"נ [ו]דביקות האמיתי אינו רק למהו"ע ית' ממש, כמו אליך ה' נפשי אשא³¹¹ אליך ממש וכן