לא, ג

ואע"פ שלפי סדר ההשתלשלו' דאבי"ע הרי אמר בע"ח דמעמד ומצב היכלות הקליפות²⁰⁷ הוא בין האו"פ דיושר ובין המקיפי' דעיגולי' אחוריהם אל המקיף ופניהם אל האו"פ כו' לפי שא"א להם להסתכל במקיפי' שלא יתבטלו ממציאותם לגמרי (כמו ענין התכלת שבציצית שמסמא עיני החיצונים²⁰⁸ כידוע) וזהו לכאו' היפך ענין הנ"ל. הענין הוא דגם לפי סדר ההשתל' דקו"ח באבי"ע יש להם קצת יניקה מחיצוני' הכלים דמל' דעשי' להיותם לפרקים בבחי' ביטול והתכללות וקרו לי' אלקא דאלקייא כמו בלעם שאמר לא אוכל לעשות²⁰⁹ כו' וכנ"נ כנ"ל אע"פ שאינו כביטול המלאכים כו', שהרי ע"ש אומרי' שירה ואינם בעלי בחירה למרוד לגמרי לפי שהם כמו הגרזן [ביד החוצב]²¹⁰ כו' וכמ"ש הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים²¹¹ כו', ע"כ²¹² יש להם קצת יניקה מאלקות רק שהוא מעט מזעיר מצומצם מאד כו', לזאת גם שירד האור האלקי בריבוי הצמצומי' עד למטה מטה בעשי' דעשי' יש להם אחיזה שם מעט וע"כ פניהם אל האו"פ לקבל חיותם ויניקתם מחיצוני' הכלים דעשי' דעשי' כו' בקצה האחרון שלזה הם בבחי' יש ופירוד אבל אינו יכול למרוד לגמרי כנ"ל וא"א להם לקבל מן המקיף כלל מטעם הנ"ל. אבל בזמן הגלות כתיב אלביש שמים קדרות אז הן מקבלים מבחי' המקיף דוקא, משום דנתלבש המקיף להיות בקדרות דלבוש שק להשפיע לע"ש למטה, מפני שאז הוא באופן ששוה לפניו הכל שאינו ראוי כראוי מצד בחי' עוצם הרוממות ביותר (כמשי"ת בסמוך בענין השינה) אז הן מקבלים בתוס' עילוי רב וגם כמו שהן בבחי' פירוד גמור בחוצפא והתנשאות לומר לי יאורי כו' וכמ"ש מי הוי' לא ידעתי כו' להיותו מקבל²¹³ משם הוי' [כו'].

[יא] והנה להבין זה בתוס' ביאור יש להקדים [בשרש] ענין הגלות שנמשל בב' ענינים א' בבחי' שינה כמו עורה למה תישן ה' והב' בבחי' עיבור²¹⁴ כמ"ש אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהי' כל צרכיהם²¹⁵ לפניך וכמ"ש כמו הרה תקריב ללדת²¹⁶ כו', שהגאולה נק' לידה²¹⁷ והגלות נק' עיבור כו', והכל ענין א' דהיינו עד"מ בעיבור הולד בבטן אמו שמקופל ראשו בין ברכיו²¹⁸ תלת כלילן גו תלת²¹⁹ כו' שבחי' המוחין שלו בתכלית ההעלם בתוך העלם [oldpage_מד] ּ שהוא רק²²⁰ בבחי' נה"י שבו בלבד כו' ([ו]אוכל מה שאמו אוכלת²²¹ כו') כי נסתלק[ו] כל בחי' כחות הנפש בעצמות הנפש שכל ומדות שבו ולא נשאר בגילוי רק בחי' נו"ה שנק' ברכים (ונחשב גם זה כירך