רנ, ב

שנמשכים מבחי' נוגה והם כל דברים המותרים לאכול¹⁶⁶ (משא"כ דברים האסורים נמשכו מג' קליפות¹⁶⁷ הטמאות לגמרי כידוע), שכשהאדם אוכל אכילה גסה תמיד נתגשם מאד ונופל ברע גמור כמ"ש וישמן ישורון ויבעט¹⁶⁸ שמנת עבית כו' בניאוף ורציחה כו' וגזל וכה"ג. ולפעמים יהי' להיפך שמן האכילה יתחזק שכלו להשגת שכלו¹⁶⁹ ויתפעל יותר בתפלה (או כמו אכילת שבת שנאכל בקדושה ממש ואינו מתגשם¹⁷⁰ ממנה לעולם כמ"ש בענין לחם הפנים¹⁷¹ כו'). וזהו הוראה גמורה שבחי' נוגה שרש המאכל הוא בחי' ממוצע בין בחי' הפירוד לבחי' הביטול לפעמים הוא בבחי' הביטול כמו ע"ס דקדושה ולפעמים הוא בבחי' הפירוד כמו ע"ס דקליפה וע"כ נק' להט החרב המתהפכת כו' וד"ל. והנה כשהאדם נותן צדקה מיגיע כפו שבדצ"ח הזה¹⁷² מעלה לבחי' ניצוצות דתהו שנפלו בנוגה כידוע ששרש בחי' נוגה הוא בעולם התהו כי שם נפל בשבירה כמ"ש וימלוך וימת¹⁷³ כו' ונק' ז' מלכים שמתו¹⁷⁴. וזהו צדקה תרומם גוי [ש]תרומם לבחי' נוגה שנק' גוי לבחי' התהו שקדם לתיקון כנ"ל כמו בענין החיות שבמרכבה שנושאים את הכסא ג"כ מטעם זה וד"ל. וזהו טעם צדקת פרזונו ע"י הצדקה דוקא, כי הצדקה למעלה מגיע לבחי' התהו שלפני התיקון כו', ובהגיע לשם ממשכת בחי' אור גדול ותוקף שבתהו שירד [oldpage_שסו] ּ ונמשך למטה בבחי' הכלים דתיקון שנק' ישראל כו', וז"ש צדקת פרזונו בישראל כו'. ובזה יתורץ קושי' הראשונה איך יוגבל אורות דתהו בכלים דתיקון, כי הנה במצות הצדקה מיגיע כפו שבדצ"ח דנוגה הרי נעשה מזה בחי' כלי לשכון בו אור אלקי, והיינו מטעם הידוע, כמו שהצדקה לעני להחיות רוח שפלים¹⁷⁵ למטה כך למעלה נמשך אוא"ס להחיות רוח שפלים כו' מטעם שמפני מעשה¹⁷⁶ הצדקה נעשה בכלים דתהו שנפלו בנוגה בבחי' שבירה ע"כ כשעולים למעלה נעש[י'] בחי' כלים רחבים להכיל את בחי' האורות הגדולים דתהו שהצדקה ממשכת למעלה. וז"ש והי' מעשה הצדקה¹⁷⁷ כו', בצדקה תרוממו¹⁷⁸ בריבוי כלים להכיל את בחי' האור דפרזון דתהו כנ"ל.

וזהו מקול מחצצים¹⁷⁹ בין משאבים שם יתנו צדקות ה' כו', פי' יתנו לשון תרגום¹⁸⁰ הוא בהיות [כי] בחי' הבירורי' דנוגה הוא ע"י החכ' דוקא כי בחכ' אתברירו¹⁸¹ כידוע. וז"ש מקול מחצצים בין משאבים כו' כי החכ' נק'¹⁸² מעין¹⁸³ להבינה¹⁸⁴ כמ"ש