קסח, ב

ותענוג להשתלשלו' העולמות וכמ"ש לכל תכלה²¹¹ כו' רחבה מצותך מאד בלי גבול²¹² דעצמו' א"ס ממש, וע"כ בעשות האדם המצוה בפו"מ בעוה"ז, וכן כשעוסק בתורה הנגלית לנו נדבקה נשמתו באמתת מהו"ע ית' כמו שהוא קודם כל ההשתל' שהי' הוא ושמו בלבד, וזהו קרוב ה' כו' אשר יקראוהו באמת דתו"מ²¹³ כו'. וזהו עיקר ענין בריאת האדם שנברא' הנשמה מאין ליש ובאה וירדה למטה בעוה"ז בגוף חומרי לקיים התו"מ בפו"מ דאע"פ שזהו בחי' ירידה גדולה כנ"ל, אבל ירידה זו לצורך עלי' הוא כדי להעלות הנשמה במדרגה גבוה יותר משרשה והוא להדבק במהו"ע אוא"ס ב"ה שלמעלה גם מבחי' פלא הנ"ל, שזהו למעלה הרבה מאוי"ר בדביקות אמיתי' שהי' לנשמה בשרשה במל' דאצי' בעמדה לפני ה' כו' שזה אינו רק בבחי' ממלא וסובב שנק' פלא שמתגלה לפרקי' בג"ע לנשמות כנ"ל, אבל באמתת עצמו' אוא"ס שבפנימי' הכתר למחת"ב כלל וכשמגיעי' הנשמות שם משתחוי' בביטול המציאו' ונסוגי' אחור (כמו וירא העם וינועו כנ"ל) בבחי' שוב. אך ע"י עסק התו"מ בעוה"ז הרי תדבק הנשמה במהו' חכמתו ורצונו העצמי ממש בכל דבר ה' זו הלכה²¹⁴ ומקרא כמ"ש ואשים דברי בפיך²¹⁵ כו' כמ"ש ז"ל דהקורא²¹⁶ [oldpage_474] ּ בתורה קורא בשמותיו²¹⁷ ממש כו', וע"כ גזרו אומר דיפה שעה א'²¹⁸ בתשו' ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, דגם שחיי העוה"ב נמשך מבחי' התענוג הפשוט שלמעלה מחכ' ורצון דמע"ב ונק' עדן (שנק' שעשועי המלך כו', אבל שעשועי' שבתורה יותר עצמיי'²¹⁹ כו') מ"מ המצוה עצמה גבוה יותר כמא' דשכר מצוה מצוה²²⁰ עצמה וכידוע דהעוה"ב נברא ביו"ד²²¹ לבד וכמו שאנו או' אין זולתך מלכינו²²² לחיי העוה"ב כו' (וזהו שארז"ל דת"ח אין להם מנוחה אפי' בעוה"ב שנא' ילכו מחיל²²³ כו' לפי שעולי' ע"י לבוש דאור דתורה למעלה מחיי העוה"ב באמתת מהו"ע ית' ממש שאין לו שיעור למעלה כו' למעלה הרבה מבחי' העדן דעוה"ב כמ"ש במ"א). וראי' ממ"ת ש[ב]תחלה ראו וינועו ויעמדו מרחוק ואח"כ קיבלו התורה פב"פ ולא נתבטלו ממציאותם כי נדבקו נשמתם ע"י אור פנימי' די' הדברות במהו"ע ית', ואע"פ שעכ"ד פרחה נשמתן²²⁴ כו' הרי בחי' טל דתורה החי' אותם²²⁵ כידוע, וגם עכשיו שדבריו חיים וקיימים בעסק התורה יחי' האדם במעלה ומדרגה גבוה הרבה יותר מדביקות הנשמה באה"ר בתענוגי' במס"נ בק"ש ותפלה מטעם הנ"ל וד"ל.