קנג, ד
הרי כשבא לצייר בפו"מ מסתלק המח'166 רק נשאר רושם בעלמא לצייר כפי שעלה תחלה במח' כו', וכן167 מח' שבדבור כידוע) כנ"ל בענין עדאת"כ ועדאת"ג במו"ד וים ויבשה בפרטי' שהן ב' הויות דהעלם וגילוי העלם ברצון בחכ' וגילוי בדיבור168 בי"מ בכללות יותר וד"ל. אך הנה זהו כפי סדר ההשתל' דבחי' העלם וגילוי בפרט ובכלל כנ"ל, אבל בקי"ס חידוש גדול הי' בו ורבותא יתירה שלמעלה מסדר ההשתל' דכל העלם וגילוי דמע"ב כי הרי א' הפך ים ליבשה כו' דהיינו שהים עצמו נהפך להיות במהות יבשה וכמ"ש וישם את הים לחרבה שהים עצמו נעשה חרבה ויבשה בלי רושם לחלוחית מים [כלל] כנ"ל, וזהו פלא גדול שלא הי' כן בתחלת הבריאה דגם שא' יקוו המים כו' הרי לא נשתנו מהות המ"ע להיות נהפך ליבשה רק שירדו ונסתלקו וממילא נגלה היבשה כמו גילוי הדיבור שאחר הסתלקות והתעלמות המח' דוקא כנ"ל, אבל בקי"ס הי' היפוך הים שהוא בחי' ההעלם עצמו הוא שנהפך להיות בבחי' גילוי דיבשה כמו שיבא כל העלם המח' עצמה להיות בבחי' גילוי אותיות הדיבור בלי צמצום והסתלקות כלל בתחלה כו' וזה הי' בקי"ס לפי שהוליך ה' ברוח קדים עזה כל הלילה בתחלה כו'. והענין הוא דגם בחי' העלם הרצה"ע נהפך להיות הוא עצמו בבחי' גילוי ולא נשאר מבחי' ההעלם כלל (כמ"ש וישם הים לחרבה ממש בלי לחלוחית מים כלל דגם חלקי המים שבארץ נתייבשו שלא הי' כן כמ"ש169 יקוו המים כו' שנשאר עכ"פ מחלקי המים בארץ וא"ל לא הי' צומח מן הארץ כלום170 כו'), וזהו פלא יותר דגם שלא נקוו המים דים למטה כמו במא' יקוו המים כו' אלא הי' עומד במעמדו על הארץ כמ"ש [oldpage_רטו] ּ והמים להם חומה171 כו' ונצבו כמו נד172 כו' ועכ"ז נעשה דרך בים עצמו ביבישו' בלי לחלוחית מים כלל, וכל זה אות ומופת על בחי' שרש הים ויבשה שלמעלה שהוא בחי' ההעלם וגילוי בכללו' ובפרטות כנ"ל שהי' למעלה מכפי ההשתלשלו' דהעלם וגילוי, עד שבחי' ההעלם עצמו דרצון ומחשבה נהפך להיות בבחי' הגילוי הכל עד שלא נשאר רשימו בעלמא מבחי' ההעלם דרצון ומח' הכללית ופרטי' כו' רק הכל בא בבחי' הגילוי דיבשה שנק' עד"א173 כמו כל העלם הרצון ומחשבה שבא הכל בגילוי בדיבור כו' כנ"ל, וזה הי' עיקר החידוש דנס דקי"ס שהוא מעין דלע"ל דוקא שע"ז אמר בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו ממש כמשי"ת וד"ל.
אך הנה זה גופא יש להבין איך היה יכול להיות בקי"ס להפוך ים ליבשה להיות מבחי' ההעלם דרצון עצמו בחי' הגילוי אחר שאין זה כפי סדר ההשתל' דהעלם וגילוי כו', הנה לזה א' ויולך ה' ברוח קדים עזה174 כו' שהוא בחי' רוח קדמון
הערות
- 166. מסתלק המח' : א: צריך שיסתלק המחשבה. ד: מסתלק המוחי'.
- 167. וכן : ד: ונק'.
- 168. בחכ' וגילוי בדיבור : ג: וחכ' וגילוי בדיבור. אד: וגילוי בחכ' ודיבור.
- 169. כמ"ש : אד: במ"ש.
- 170. שנשאר עכ"פ. . כלום : ראה לעיל הערה 148.
- 171. והמים להם חומה : בשלח יד, כב. כט.
- 172. ונצבו כמו נד : שם טו, ח.
- 173. עד"א : גד: עלמא דאתגלייא.
- 174. ויולך ה' ברוח קדים עזה : נסמן לעיל קמא, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.