ק, ד

וד"ל). וכל זה לפי שלך ה' הממלכה בבחי' מקיף דאו"ח למעלה שזהו בחי' התנשאות שמצד עצמו בעילוי אחר עילוי עד אין שיעור למעלה שזהו הגבה למעלה יותר מכל התנשאות שעל ההשתל' שנק' עיגול הסובב בעומ"ר ועומ"ת כו'. ואמנם ב' מיני [oldpage_382] ּ מלוכה הללו דאו"י ואו"ח הן ב' מדות דחו"ג בעומ"ר ועומ"ת הכלליים ביותר דהיינו מה דאוא"ס למעלה מעלה עד אין כו' ולמטה¹⁸⁹ [עד אין] כו' ששניהם שוים ממש קמי' עצמותו ומהותו ית' ממש דלאו מכא"מ כלל אף לא בעונג הפשוט ועצמי שבמדת ההתנשאות מצד עצמו ממש כנ"ל וד"ל.

[ה¹⁹⁰ ] והנה בכל זה יובן בתוספת ביאור ענין הנ"ל במא' דמל' לית לה מגרמה כלום ונק' אספקלריא דלא נהרא כו', דהיינו שמדה זאת מובדלת משאר המדות שהן מהות ועצם דבר מה בטבע גשמי' שא"צ לעורר את המדה כ"כ להיותה מוטבעת ונטועה בלב האדם מכבר, וא"צ שיומשך בהם כח ועוז לעצם מציאותם בטבעם כמו למציאת מדת החסד בלב שישנו במציאותו מכבר ויש בנפש האדם תענוג ורצון להתחסד עם הבריות בדרך הטבע וא"צ רק שיהי' כלי לזה לקבל והוא מי שמבקש החסד כעני וכה"ג (ואע"פ שהתעוררות החסד בלב נמשך דוקא מן השכל שבמוח שהוא הטעם לדבר חסד כרחמנות שיש על העני והנצרך לטובה וחסד כו', אין זה מעצם המדה דחסד שהוא עצם הטוב בלב הטוב שמטבעו להטיב לכל רק שהשכל מגלה לו אופן הדבר¹⁹¹ איך ומה ולמה כו' כמ"ש במ"א). אבל מדת ההתנשאות היא רוחניות כרוחניות עצם הנפש כנ"ל ואינה באה בלב רק בדרך מעבר לפרקים, ואינה מתעוררת כלל מכח עצמה כשאר המדות שבלב, רק שהיא בחי' כלי לקבל מאשר יעוררו אותה ברצון זה להתנשאות מלמעלה, והוא מן המדות שבלב כחו"ג ותפארת וניצוח וכה"ג או מצד השכל והרצון והתענוג שבעצם הנפש כנ"ל שאין זה רק בחי' ההתגלות של כל המדות שנק' י"ס בכלל שמאיר[י'] במדה זאת מלמעלה, ואז תתחזק במציאותה בהתגלות כמו ברוממות והתנשאות שבא מן הלב בחיצוניות שנק' התפשטות בבחי' יש גדול ובהטלת אימה יתירה שיראה זו נמשך מבחי' הדין שבלב. ונמצא כלול בהתנשאות זו מב' המדות דחו"ג דוקא וז"ש מלך במשפט דכלול מחו"ג דוקא יעמיד ארץ¹⁹² כידוע ומבואר במ"א וד"ל. וכך יובן למעלה במדת מל' דאצי' שהוא מדת ההתנשאות למעלה שבמדה זו מקיף לכל העולמות, כמו המתנשא מימו"ע¹⁹³ ובזה נמצא