קלז, ב
וזהו ולא נחם אלקי' דרך ארץ פלשתים כו', דהנה בחי' פלשתים הוא מדת הליצנות232 והוללות לבד כו' כמ"ש פלשתים לצנים היו233 כו', והוא ענין התענוג המפולש הנ"ל שהוא מקור לכל פר"ע הנ"ל שמזה ודאי יפול הנופל ממילא בבחי' עומק רע שהוא עומק ההתקשרות תוקף הרצון דכל תאוה רעה שזהו קליפת מצרים כנ"ל. והנה מ"ש ולא נחם כו' היינו שלא נחם דרך ארץ פלשתים להכניע ולשבור לקליפה דפלשתים ע"י בחי' המנגד לזה בסט' דקדושה, והוא בחי' התענוג העצמי ופשוט בסט' דקדושה שלמעלה גם מבחי' שמחה וטוב לבב שבעבודה [שבלב] באה"ר [ב]תענוגי' או במעשה המצות שמורכב התענוג בדבר מה ברצון וחכ' [ש]בתו"מ, אלא רק התפעלות עצם התענוג האלקי' כמו שהוא עד שיתפשט בלתי מעצור כלל שזהו כמו בחי' תענוג המפולש ופתוח בפתיחת הלב כנ"ל בלתי מורכבת בדבר מה כלל כו' כי הוא [רק] מצד עצמות התענוג האלקי' לבד (וכמו דוד הי' מפזז כו' וכראב"ש234 כו'). כי הנה יוכל להיות מזה נפילה שיפול בשמחה [ותענוג] וטוב לבב הזה בסט' דקליפה המנגד והוא בהוללות וליצנות ממש וכמו ויקומו לצחק235 כו'. והוא נראה בחוש לכל מתחילים בעבודת ה' שעדיין לא נתקשר נפשם ולבבם אל ה' א' ממש באמת מתוך תוך נקודת הלב, הגם שידמה בנפשו שיתפעל בעונג אלקי' בחדוה ושמחת הנפש בפתיחת הלב והרוח בלתי מורכבת ומוגבלת כלל עד שלא נעצר רוחו ולבו כלל (בל"א ער קען זיך ניט איין האלטין) עד שיבא לידי שחוק, כמו ר"ב דלא פסיק חוכא מפומא כו' אבל ר"ב זה הי' בדיחא דעתו והי' מלא שחוק רק מחמת שסמך גאולה כו'. אבל מצד שאין התקשרות אהבה זו בתענוגי' זה אמיתי הרי נפסקת מיד ולא נעשה מזה שום מעשה ועבודה אלקי' כלל וכלל רק נשארה השחוק כמו שהוא מסט' דקליפה שהוא קלות ראש והוללות ממש (וכמו שמצינו236 זה בכל איש שמטעה א"ע בזה מאד). וגם במי שהתחלת התענוג הוא בד"ת הנגלה והנסתר כמו ונשמח בד"ת237 וכר"ש שא' חדאי נפשאי238 כו' יכול לבוא אח"כ לשחוק וז[ח]ות הלב וגבהות כראב"ש שהי' דעתו זחה לפי שלמד תורה הרבה כו' וא' כמה מכוער כו' וכ"ש בקטני ערך שיפול הנופל כו'. משא"כ כשהתענוג האלקי הוא בדבר מה כמו בקיום רצה"ע במצות בפו"מ שנק' שמחה ש"מ או באה"ר בתענוגי' שבלב ומוח כו' לא יפול הנופל בשחוק וקלות ראש וכ"ש שלא יבא לפר"ע להתמשך אחר עומק רע כו' וד"ל. וז"ש ולא נחם כו' כי קרוב הוא לארץ מצרים וכשיראו מלחמה לבער הרע מק"נ שהוא מז' מדות הרעות לא י[ו]כלו לעמוד כלל כי יפול הנופל בהוללות וליצנות כנ"ל שקרוב הוא לקליפה דעומק רע דמצרים ויאמרו לשוב למצרים כו', וכמ"ש לא יתייצבו הוללים239 לנגד עיניך כו' לפי שמנגדים
הערות
- 232. פלשתים. . הליצנות : ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' רמב. וש"נ.
- 233. פלשתים לצנים היו : ראה ע"ז יט, א.
- 234. וכראב"ש : תענית כ, סע"א ואילך. ראה תו"ח תולדות קמד, ד.
- 235. ויקומו לצחק : תשא לב, ו.
- 236. שמצינו : א: שמצוי.
- 237. ונשמח בד"ת : ברכת ק"ש ערבית.
- 238. וכר"ש שא' חדאי נפשאי : פסחים סח, סע"ב.
- 239. לא יתייצבו הוללים : תהלים ה, ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.